אתרוג | אב תש"ף | אוגוסט2020 | גליון 87

כלים על הכיור, מגבות תלויות על מתלה בחדר האמבטיה. "במשך שנים אני חיה עם תחושה של ניסיון לגעת בשמים, כשבעצם השמיים נמצאים פה", מסבירה פיירמן "העבודה שלי מספרת על המתח בין חומר לשמיים, ועל כך שבסופו של דבר המשמעות הגדולה נמצאת בחיים עצמם. היצירה שלי היא לא יצירה פילוסופית מיוסרת של אמן מתבודד שמחפש השראה – זה לחיות את החיים ולתת להם את המשמעות". יצירתה של פיירמן משקפת מציאות שבה האמנות נוצרת בבית הומה ילדים, במטבח ובין מילוי משימה ביתית אחת לשנייה: "יום לפני כן עשיתי עם הבנות שלי באולפנה סדנה של צביעה ושפשוף עץ", היא מספרת "ועניין אותי איך יהיה לצייר כך. ובאמת, למחרת ברגע שהילדים היו עסוקים בשלהם, התחלתי לחרוט ולצייר על העץ את היצירה היומיומית שלי: הכלים והקניות". בעבור פיירמן הייתה זו התפכחות גדולה, חלק ממסע רוחני: "זה ממש פקח לי את העיניים לא להתנתק מהמציאות אלא למצוא בה את השם'". הציור האהוב עליה מכולם הוא ציור מגבות. "קמתי באמצע הלילה ופשוט ישבתי שעתיים באמבטיה וציירתי את המגבות שעל המתלה. זה היה רגע של מחויבות להתבוננות ושקט. החוויה של האימהות היא חוויה של נתינה לאחר, אבל בזה דווקא היה משהו מאוד אינטימי, מין שיבה פנימה שקטה ועמוקה". פיירמן מכירה תודה על ההזדמנות להשתתף בתערוכת מורה אמן. "לאחר שנים של הוראת אמנות באולפנה שבהן לא אילה אופיר עבודתה של אילה אופיר אב תש״ף 44