אתרוג | אב תש"ף | אוגוסט2020 | גליון 87

התעסקתי עם האמנות בעצמי, זכיתי לחזור ליצירה בזכות התערוכה", היא אומרת, "העיסוק ביצירה, בעידוד המדריכות שדרבנו אותי ברגעים שבהם הרגשתי שלא אצליח לעמוד בלוח הזמנים, הביאו לחוויה מיוחדת ומחזקת. בכל פעם שהגעתי למקום שדרש עוד צעד אחד נוסף והרגשתי שאני לא מצליחה, פתאום הדבר פשוט התרחש, כאילו 'נשלפתי' אל היצירה בכוח גדול ממני". שגרת ההוראה מרחיקה יצירה "מטרת התערוכה היא לעודד את המורים לחזור ליצירה", אומרת מפיקת התערוכה אריאלה אלקיים ומוסיפה "מורים לאמנות הם אנשים (ובעיקר נשים) שחלמו להיות אמנים וליצור. הם נשאבים לתפקידי ההוראה, משאירים מאחור את חלומות הנעורים להביע את עצמם בעזרת האמנות שאחריה הלכו שבי בצעירותם". אלקיים מעידה על עצמה: "למדתי אמנות מבלי להעלות על דעתי שאהיה מורה, התאהבתי במקצוע, אבל במשך השנים, בין תפקידי הוראה, ילדים בבית והררי כביסה, לא מצאתי את הזמן המתאים לפתוח את קופסת הצבעים. אמן צריך זמן ומקום כדי ליצור. מי תפתח צבעי שמן באמצע סלון הומה ילדים? זה קשה לכל מורה, ועל אחת כמה וכמה למורה דתיה". המדריכה לאמנות בחמ"ד, טליה פאר: "בניגוד למורים למתמטיקה שהם לא מתמטיקאים ומורים להיסטוריה שהם לא היסטוריונים, מורים לאמנות הם כמעט תמיד אמנים אלא שאין להם במה", אומרת. "אנחנו רוצים שהמורים לאמנות יחזרו למקום הזה ששלח אותם טלי פרקש, אולפנת חמד אור תורה אוריה, רקעת טקס הענקת פרס מורה אמן. שלישית מימין הזוכה בפרס הראשון, קרן פיירמן. שנייה משמאל מפיקת התערוכה, אריאלה אלקיים מפיקת התערוכה, אריאלה אלקיים: "מטרת התערוכה היא לעודד את המורים לחזור ליצירה. מורים לאמנות הם אנשים (ובעיקר נשים) שחלמו להיות אמנים וליצור. הם נשאבים לתפקידי ההוראה, משאירים מאחור את חלומות הנעורים להביע את עצמם בעזרת האמנות שאחריה הלכו שבי בצעירותם" אב תש״ף 45