אתרוג | אב תש"ף | אוגוסט2020 | גליון 87

מושפעת מעולמו הפנימי של האדם. זו הגישה שלנו שמאפשרת לתלמידים ומורים בחמ"ד לצמוח. אנחנו לא מכתיבות נושאים או סגנון. לפעמים היצירות מביעות כעס או ביקורת על העולם בו צמח היוצר, ואנחנו לא מונעות את זה: הרי זו יצירה שרק מי שגדל בעולם הדתי יכול ליצור! ובאמת, תלמידים יוצרים דברים מדהימים, לעתים ממקומות מאוד מורכבים. לא מגויסת, אבל כמו כל אמנות טובה נובעת מעולמו הפנימי של התלמיד". אריאלה אלקיים מציגה פן נוסף: "היצירות שיוצרים מורים דתיים קשורות לחיים הדתיים. למשל, נשים צעירות שיוצאות מתוך הבית עם הכביסה והכלים והילדים המתרוצצים מסביב, זה קיים בעולם הדתי וזה מתבטא ביצירות". אילה אופיר, אחת המורות שהציגה בתערוכה: "אצלי האמונה והאמנות לא נפרדים כלל. החיים והעולם הדתי הולכים ביחד, שכן כל מה שהוא חי זה תורה, תורת חיים. האמנות מאפשרת לך לבטא את העולם הפנימי שלך, להיות חלק מהחיפוש הרוחני". עם זאת אופיר טוענת כי על אף שלימודי אמנות הפכו לחלק בלתי נפרד מכל אולפנה המכבדת את עצמה, הוראת האמנות היא עדיין עניין מורכב. "מצד אחד המערכת מצפה שהיצירות תהיינה יצירות שמתאימות לעולם הערכי של המוסד, אבל אני כמורה לעולם לא אשים גבול לתלמידה ואומר לה שעליה להימנע מלגעת בנקודות פנימיות שלה. אז ודאי שיש מתח מסוים, אבל מבחינתי המתח הזה הוא תורה. בגיל הזה הבנות מלאות בשאלות וחיפושים. ואין כמו האמנות כדי להצמיח אותן ולסייע להן בתהליך הזה", אומרת אופיר, בוגרת בצלאל שנים. 17 המלמדת אמנות באולפנת עפרה קרן פיירמן, הזוכה בתערוכת מורה אמן השנה: "העיסוק שלי בהוראת האמנות מאפשר לי לגעת בדברים לעומק. ההיכרות עם עולם האמנות על זרמיו וחידושיו מעוררת באדם יכולת התבוננות. ההתבוננות ביצירות והשיח על אמנות עם בני הנוער מעשירה את עולמם והופכת אותו לעמוק יותר". פיירמן מציינת שתוכנית הלימודים החדשה מאפשרת למורי האמנות גמישות בבחירת חומרי הלימוד. "אין רשימת יצירות ספציפית שחייבים ללמד. אני יכולה ללמד עם תפיסה מעט אחרת מתוך ההבנה שבעולם הפוסט מודרני שלנו גם בי וגם בבנות קיימות המון תפיסות עולם וצריך לדעת להקשיב להן, להציף אותן ולקיים ■ שיח עמוק ומשמעותי". מור גרפי, כפר הנוער חמד אמית פתח תקוה, מירקם חיים אב תש״ף 47