אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 13 כל מה שדרוש לצורך השיעור. למשל כיסא גבוה ויציב דיו שישמש בתור בר, חלל גדול ככל האפשר, רצפה לא מחליקה ובעיקר ללא בני משפחה וחיות מחמד בחדר. "הנחיתי אותן למצוא אזורים מתאימים בבית", מספרת בלוך. "חשוב שהחדר יהיה מסודר, שהן יגיעו מסודרות לשיעור: תלבושת, גרביונים, נעליים, שיער אסוף, למקם מצלמה במקום שיהיה נוח לשיעור, ואם יש גם מחשב וגם מצלמה – זה הכי טוב. אני צריכה תפאורה של חדר מסודר. "הן יודעות שרבע שעה לפני השיעור הן חייבות להתחיל בחימום, גם בלימודים הרגילים בשיעור שקודם לשיעור שלי, הן חולצות נעליים ומחממות את כפות הרגליים. לבנות הבוגרות היה קל יותר, כי הן רכשו את המשמעת הקפדנית הזו כבר בשנים הראשונות, אז הן ידעו איך לצלוח את האתגרים אל מול הסיטואציה שנוצרה. הן פתחו מצלמות ומאחר שהיו לבדן, היה להן קל להתמקד, אם כי לתלמידות ט'-י' הפחות מנוסות היה קשה יותר. "התלמידות חיברו ריקודים בהשראת המרחב הביתי ואחר כך העבירו אותם למרחב הציבורי באולפנה (על מדרגות, על הדשא, תחנת אוטובוס, פסלים ועוד), קיימו מופעי זום להורים, שיעורים פתוחים וריקודים שהן יצרו". בלוך נוכחה לדעת שאחד הקשיים שעמדו בפני התלמידות הוא הריקוד לבד בחדר ללא קבוצה, ללא מגע מתקן של המורה. היא שבה והזכירה להן שגם בחיים האמיתיים, כשהן עולות על הבמה, לא משנה מה אירע לפני כן, הן לבד וחייבות לעטות על פניהן חיוך. "הרגלי העבודה שקנו במגמה הצילו אותן. לא לוותר, לא לסמן וי, הן באו לעבוד. עם כל הקושי שבע בנות ניגשו לבגרות השנה, ועמדתי על כך שהמבחן יהיה פרונטלי, חי, ולא בזום. מגיע להן שהבחינה תהיה מעמד חגיגי ומרגש". הסגר סגר את הבנות אורטל ברזילי, רכזת מגמת תיאטרון שפועלת בכיתות ט'-י'. "המעבר לזום היה קשה. כשחזרנו ללמד בשיעורים פרונטליים הבנות בכו שהסגר סגר אותן, שהן ממש מתקשות לעלות על הבמה. הרגשתי שהביטחון העצמי שלהן נסדק, נפל. חלקן לא העזו לעלות על הבמה, ואלה שהעזו לא תמיד הצליחו לדבר. המעברים הללו מפרונטלי לדיגיטלי הקשו מאוד על הלמידה. בכל פעם שחזרנו ללמד פנים אל פנים, הרגשתי שעליי להתחיל הכול מהתחלה: לבנות אמון מחדש, לבנות את הקשר מחדש". גם בשיעורי תיאטרון נעשה שימוש נרחב בחללים הביתיים, שנתנו רעיונות חדשים לתלמידות לסצנות, לדמויות ולקונפליקטים. החשיפה ההדדית של בתי המורים והתלמידות עוררה בתלמידות מוטיבציה ללמידה מעמיקה של המרחב הפרטי שלהן. "ניסינו ליצור שגרת לימודים יצירתית גם מרחוק, לגוון ולהעשיר את הלמידה עם סדנאות אומן ומפגשים עם יוצרים ושחקנים (אורנה בנאי, שרה פון שוורצה. יוצרי ההצגה דו רה מו), העלינו לקראת פורים מחזה קצר בזום עם מסיכות על 'המגילה שלא נכתבה'. בימים שיעור מוזיקה