אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 39 בהתלהבות לקריאה כי לא הייתה להם מדינת לאום להשתייך אליה", מסביר הרטמן. ההיסטוריון יעקב כ"ץ, יליד הונגריה, כתב: "יהודי הונגריה ראו עצמם שותפים ליצירת חברה לאומית חדשה וחוויית היצירה המשותפת העמיקה את ההזדהות שלהם עם האומה החדשה. תהליכי התיעוש בהונגריה שהיו אז בהתהוות, אפשרו ליהודים לתפוש בהם תפקיד מרכזי. הם היו שותפים מלאים לפיתוח התעשייה, המסחר, הבנקים והחקלאות, התרבות והעיתונות, ולבנייתה של הונגריה המודרנית. כרבע מאוכלוסיית היו יהודים". 1920- בודפשט ב מנגד, אצל היהודים האורתודוקסים שהיו שמרנים יותר והסתייגו מהמודרנה, התעוררו קונפליקטים. הרטמן: "הדילמות המרכזיות היו האם יהודי נאמן למסורת, הרואה עצמו כחלק מעם ישראל, יכול או צריך לאמץ את הזהות הלאומית של ארץ מגוריו? האם ההתקרבות לאומה ולתושביה לא תפורר את חומת ההפרדה ששמרה עליו עד אז?" האורתודוקסיה התנגדה לאמנציפציה ולשוויון זכויות בהתאם לעמדתו הנחרצת של החתם סופר, שגרס כי האמנציפציה היא "פגע גדול ופיתוי שיביא להידרדרות רוחנית ולהתרופפות המחויבות לדת ולמסורת". ברוח זו קיבלה האליטה הרבנית פסק הליכה שאסר על שינויים 1865- ב בצורתו הפנימית והחיצונית של בית הכנסת וקבע כי יש לדרוש בבית הכנסת רק ביידיש או בעברית. בעקבות קבלת חוק האמנציפציה פרשו נציגי האורתודוקסים 1867- ב חיילים יהודים אורתודוקסים בחזית עם ספר תורה (באדיבות "יד ושם") האורתודוקסים לא השתלבו אמנם בכל תחומי החיים ולא לקחו חלק בעיצוב התרבות ההונגרית כמו הניאולוגים (רפורמים), אבל גם הם חשו הזדהות עמוקה עם המדינה והעם ההונגרי. גם בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הוסיפו להאמין כי "להם זה לא יקרה" וגורלם יהיה שונה מזה של אחיהם יהודי אירופה שגורשו למחנות החל ונרצחו 1942- מ המפעל הגדול ביותר לייצור נשק בהונגריה שהקים התעשיין מנפרד וייס, ולקראת סוף המלחמה עדיין הוחזק על ידי ארבע משפחות יהודיות