אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 46 ועוד. אל העיר עצמה הגיעו עולי רגל שבאו להשתטח על קברי צדיקים, ביניהם קברו של יונתן בן עוזיאל שלפי המסורת נקבר בעמוקה, וקברו של בניהו בן יהוידע ליד ביריה. החלו להגיע לצפת 14- בתחילת המאה ה הייתה 16- ראשוני המקובלים, ובמאה ה בה פריחה רוחנית גדולה, קובע סטפנסקי ומונה כמה מן ההישגים: ספר ההלכה שולחן ערוך שנכתב בצפת בידי ר יוסף קארו, קבלת האר"י הקדוש, רבי יצחק בן שלמה לוריא, שהיה גדול מקובלי צפת ויצר את הקבלה הלוריאנית הנלמדת היום בכל העולם. בתקופה זו החלו גם מנהגים כמו קבלת שבת, סדר ט"ו בשבט, תיקון ליל חצות. בהקשר זה מונה סטפנסקי את הפיוט המפורסם "לכה דודי", שנכתב בצפת על ידי רבי שלמה אלקבץ. בצפת מציע סטפנסקי לסייר ברובע היהודי, הנחשב לרובע היהודי השמור ביותר בארץ, וכן במבצר הצלבני בראש גבעת המצודה בעיר. אתרים ארכיאולוגיים 600 בתי הקברות היהודיים בגליל מקפלים בתוכם עדויות היסטוריות חשובות. בבית שערים נחשף בית קברות מהמאות השנייה והשלישית המעיד שכבר באותה תקופה נהגו לקבור בבית שערים יהודים שלא חיו בארץ. סטפנסקי, שחקר את בית הקברות קברים עם 130 בצפת, ערך מיפוי של וה- 16- , ה 15- מצבות וכתובות מהמאות ה . "זה המקום היחיד בארץ שיש בו מצבות 17 מתקופה זו", הוא אומר ומסביר שברחבי הגליל נמצאו קברים יהודיים גם ביישובי המוסתערבים עלמה, דלתון, פקיעין, שפרעם, כפר חנניה, גוש חלב ועוד. שנים כאחראי 26 סטפנסקי שימש במשך על העתיקות בגליל במשרד החינוך. בתקופה זו למד ארכיאולוגיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב והפך לסוקר ומתעד אתרים 600 אתרים. עד היום הוא שילב בתוכנת המחשב של רשות העתיקות אלף אתרי עתיקות. בגוש חלב 40 המכילה הוא גילה אבן עם כתובת: "זכרון לאדוננו .11- ראש ישיבת גאון יעקב" מהמאה ה "זו הכתובת העתיקה ביותר בעולם שחקוקה עליה באבן המילה ישיבה. ישיבת גאון יעקב הייתה המוסד הרוחני העליון של יהודי ארץ ישראל עד לתקופה הצלבנית", מסביר סטפנסקי ומשער שאולי הכוונה לאליהו הכהן, ראש ישיבת גאון יעקב, שהובא לקבורה בדלתון בהרי הגליל. בצפת , ובראש 1482 מצא מצבה עם כתובת משנת .1500 פינה חשף בית כנסת משנת "נכד שחזר הביתה" סטפנסקי הוא נצר למשפחה חסידית מטבריה ומצפת. "נכד שחזר הביתה", הוא מגדיר את עצמו. "מצד אמי אנחנו בצפת שנה, דרך חסידות קרלין, 220 ובטבריה שהגיעה לגליל עם העלייה החסידית בשנת ."1777 של המאה שעברה 20- באמצע שנות ה הסבים שלו מצפת ומטבריה ירדו לאמריקה בשל המשבר הכלכלי. הוריו שבו ארצה לקיבוץ כפר דרום, במסגרת 1951 בשנת תנועת בני עקיבא, שם נולד סטפנסקי. כשהיה בן ארבע ירדו הוריו לניו יורק ובשנות השבעים שבו לישראל. מנורות בבית הכנסת שועה בראש פינה, הוכחה לקיום 4 כותרת עם בית כנסת בתקופה הביזנטית הכתובת העתיקה ביותר עם המילה בגוש חלב 11- "ישיבה" מהמאה ה “רוב היהודים שישבו בצפת ובכל הגליל היו מוסתערבים. השם 'מוסתערבים', ככינוי לקהילות יהודיות דוברות ערבית, הופיע בכתבי היד של עולי הרגל לארץ ישראל שנה. 600- לפני כ השם ניתן גם לקהילות דמשק, חאלב, קהיר ועוד. יהודים אלה חיו בכפרים והתפרנסו מחקלאות. הם לא ישבו וכתבו מדרשים וספרי הלכה, הם היו אנשים פשוטים שחיו בגליל כל השנים”