אתרוג | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 88

תשרי תשפ״ב 7 בכל המקצועות מצריך השקעה עצומה של המורים”, מסביר שמואל כורש, מנהל בית הספר זו שנה שנייה. לדבריו, המעבר ללמידה מקוונת שנכפתה על מערכת החינוך בתקופת הקורונה חייב את המורים לסייע לתלמידים להתגבר לא רק על קשיים טכניים של המעבר, אלא גם לחזק את המוטיבציה שהתרופפה כתוצאה מהיעדר מגע אנושי וקשר בלתי אמצעי עם המורה. זאת בנוסף לעובדה שישיבה ממושכת מול מסך היא מתישה ומתסכלת. “כדי לסייע לתלמידים היה עלינו לקיים אתם קשר יומיומי”, מוסיף כורש, “להיות קשובים לקשיים שלהם, ולסייע להם בהתמודדות עם מצבים בעייתיים. התעורר צורך לאתר את המתקשים ולהתאים להם מורים מלווים בהתאם לצרכים. לתלמידים שהתקשו לקום ולהשתתף בשיעורי הזום, הצמדנו מורים מלווים ששוחחו אתם ואף הגיעו לבתיהם כדי לעזור להם להתמודד עם הקושי. לתלמידים שהתקשו להסתגל לטכנולוגיה הצמדנו מורים מלווים שהדריכו אותם בתחום הטכנולוגי. תלמידים נעזרו במורים לכל אורך הדרך”. שמואל כורש מציין כי ללמידה המקוונת יש גם יתרונות מסוימים. “קל יותר לאכסן את חומרי הלימוד, לאסוף תכנים ולתכנן פעילויות לימודיות. נוצרה תשתית לסוג אחר של הוראה, כולל חומרי למידה, משימות ומטלות”. לא מזניחים את ההיבט הרגשי מיכל שמואלי, מורה לתנ”ך ורכזת פדגוגית, מדגישה את תרומת הליווי האישי להצלחה בבגרות: “אנחנו עושים מיפוי מדוקדק של כל תלמיד ותלמיד כמעט מדי שבוע. מלווים כל תלמיד מכיתה ז ‘עד י”ב, ובשיתוף ההורים מטפלים בבעיות קשות כמו נשירה. נעשית חשיבה משותפת עם רכזי המגמות, צוותי מקצוע וצוותי מחקר ופיתוח, כדי לברר מה המטרות בכל תחום דעת וכיצד להשיג אותן. זה כולל השתלמויות למורים ושינוי דרכי הוראה בתחומי הדעת השונים כולל אנגלית, מתמטיקה ושפה. במהלך ההכנה לבגרות מאותרים תלמידים הזקוקים לתגבור וניתנת להם עזרה במתכונת קבוצתית או אישית, תוך התייחסות גם למצב הרגשי. בתקופת הקורונה ניתנה לתלמידים כאלה תוספת שעות בזום,” מדגישה שמואלי. שילוב בין הוראה פרונטלית להוראה מקוונת מיכל שטרק, מורה למתמטיקה בכיתות ז’- י”ב, מספרת שבחטיבה העליונה יזם בית הספר ימים מרוכזים במתמטיקה לתלמידי כיתות י-י”ב, שהתקיימו בקפסולות, בקבוצות קטנות או בלמידה יחידנית. בחטיבת הביניים הייתה היערכות שונה. “בכיתות ז’-ט’ לא היה קל לגייס את התלמידים למערכת המקוונת. לאחר חשיבה משותפת עם כלל הצוות והרכזת, השתדלנו לגוון בשיטות ההוראה וליצור קשר וליווי אישי עם כל תלמיד בנפרד בשעות הפרטניות. גישתנו היא לגרום לתלמיד לאהוב מתמטיקה ולראות את היופי שבה. הבנו שזו הזדמנות להביע את היצירתיות ולנסות לראות את הכיף שיש בשימוש במספרים בחיי היומיום. “שילבנו את הלימוד המקוון עם הלימוד הפרונטלי וזה הוכיח את עצמו. הספקתי יחידות לימוד 4 להגיש לבגרות במועד חורף והתוצאות היו מצוינות. בכתה י”ב איתרנו יחידות. למרות 5- תלמידים שיכלו לגשת ל העיתוי המאוחר, גייסנו את המשאבים הנחוצים, הגשנו אותם לבגרות במועד החורף והם עברו את הבחינה בהצלחה.” מדיטציה וריענון למורים תמר פרץ, יועצת חינוכית של בית הספר, מדגישה שבד בבד עם חתירה למצוינות לימודית, הושקעו משאבים בטיפוח חברת התלמידים וצוות המורים. “חשוב להיות קשובים לתלמידים, למורים וגם להורים,” מדגישה תמר ומביאה לדוגמה שינוי שחל בתלמיד דחוי כתוצאה מלימוד שיטתי ומכוון של מיומנויות חברתיות בסיסיות. לדבריה, בתקופת הקורונה בלט גם הצורך לתמוך ולחזק את המורים. אחד המענים שניתנו היה מפגש זום שבועי של צוות המורים בו לובנו הקשיים שעלו עקב המצב החדש, בהנחיית אשת מקצוע. “מפגש המורים תרם לחוסן של הצוות בהתמודדות עם קשיים באמצעות הקשבה ותמיכה. המפגש התנהל במשך שעה וחצי ותרומתו הייתה חשובה. עשינו מדיטציות ומפגשי דמיון מודרך, ניהלנו שיחות עם צוות הניהול שהקשיב וסייע במקומות שיכול היה, וכך השתפרו באופן משמעותי התחושות והיכולות בקרב אנשי הצוות שלנו”. אמונה בתקופת הקורונה רב בית הספר, הרב אברהם אזוגי, שהוא מחנך כיתה י”ב, סגן מנהל ורכז בגרויות, מספר שמגפת הקורונה, לצד שאלות טכניות לגבי תפילות וסדרן, עוררה גם שאלות מהותיות לגבי משמעות האמונה. “תלמידים שאלו שאלות על ‘הסתר פנים’. פה ושם נשאלו שאלות כמו ‘למה זה קורה לנו’, ואז תפקיד הרב 100% שמואל כורש, מנהל בית הספר: “השגת יעד של זכאים לבגרות מצריך השקעה עצומה של המורים. המעבר ללמידה מקוונת חייב אותם לסייע לתלמידים להתגבר לא רק על נושאים טכניים, אלא לחזק מוטיבציה שהתרופפה בהיעדר מגע אנושי, ולהתמודד עם התסכול של ישיבה ממושכת מול המסך”