האולפנה היא שבכל תלמידה יש את הטוב המיוחד
לה, ועם הכוונה נכונה, חום ואהבה, כל אחת יכולה
להוציא לפועל את הכוחות המיוחדים שבה ולפתח
את עצמה תוך השתלבות בחברה ובקהילה”. פלח
מוסיפה ומספרת על החדשנות והיצירתיות של
המוסד החינוכי, על ההישגים הלימודיים של
רבות מ־031 התלמידות במקום ועל ההשתלבות
שלהן בצבא ובשירות הלאומי - והכל בעזרת
צוות האולפנה והיישוב כולו, שמהווים קהילה
משפחתית חמה ומודל משמעותי בעיצוב דרכן
ואישיותן של הנערות.
חמש שנים היתה פלח מחנכת של תלמידות
כיתות י”א-י”ב, ובערבים אירחה בביתה נערות
רבות שבאו לשתף ולהתייעץ איתה. בהמשך, כאם
לשישה ילדים שחלקם כבר נזקקו לה בשעות
הערב, החליטה לצמצם את היקף המשרה ועברה
להוראת מתמטיקה, שינוי שלדבריה לא ממש
הפחית את שעות העבודה שלה, כי “אצלנו
באולפנה כל אחד, כולל הטבח והשומר, עושה
מה שצריך”.
ובכל זאת, איך מסתדרים עם מחויבות כזו
לעבודה וגידול שבעה ילדים?
“הילדים הפרטיים שלי לא ניזוקים, כי את
רוב העבודה שלי אני לא מביאה הביתה. מצד
שני, הם מרוויחים הרבה כי הם חיים את מצוות
הכנסת האורחים ואת האהבה והדאגה לאחרים.
אני חושבת שזה דבר שניתן ללמוד רק על ידי
דוגמה אישית”.
ולמה לדעתך הגעת לשלב הגמר בתחרות
“המורה של המדינה”?
“לעניות דעתי, ההחלטה התקבלה בזכות
המקום שבו אני עובדת. המקום מעניק הזדמנויות
ייחודיות רבות לעשות יותר, ואני פשוט מנצלת
הזדמנויות אלו”.
“מקווה להיבחר לניהול
בית ספר בעתיד״
ההשראה ומודל החיקוי של אחסאן חלבי היה
המורה שלו לערבית בכיתה ד’, פהמי והבה המנוח,
שעודד אותו והאמין ביכולותיו. חלבי, דרוזי דתי,
עובד במערכת החינוך כבר 12 שנה וכעת הוא
מחנך בחטיבת הביניים אלאשראק שבעוספייה,
בית הספר הדרוזי הדתי היחיד בישראל. על
הרקע האישי שלו ועל השאיפה למצוינות הוא
מספר עוד שגדל בבית שההשכלה היתה בו ערך
עליון, והוריו תמיד כיוונו להשכלה גבוהה. אביו,
שהיה הראשון בדליית אל כרמל שקיבל תואר
אקדמי, נתן גם הוא דוגמה אישית. מהוריו גם
למד להתמסר לעבודה שבה הוא בוחר ולשאוף
לעשותה באופן הטוב ביותר.
איך אתה תופש את מקצועך כמורה ומחנך?
“הוראה בעיני היא שליחות, ואינה עוד מקצוע.
הוראה היא המחשת פילוסופיית החיים וערכי
החינוך והעברתם בהרמוניה ובנינוחות, בהתאם
לאישיות התלמיד. בעידן השתלטות המדיה
והמיכשור הטכנולוגי על חיי היומיום ובהינתן
הידיעה שהמידע נמצא בהישג ידם של התלמידים
בכל עת, אני חש את חשיבות תפקידי כמחנך -
לשמור על האיזון, לכוון ולהדריך את התלמידים
ולתת להם כלים שיאפשרו להם להשתמש בצורה
נכונה במכשור החדש מחד, ומאידך איך לשמור על
ערכים ולא לשכוח את את עניין השיח האנושי,
הסובלנות והאהבה. החזון החינוכי שלי נגזר
מהיותי חלק מבית ספר דתי צומח. אני מאמין
ועובד למען המשכיותו של בית הספר והגעת
תלמידיו לתארים מתקדמים באקדמיה. ברמה
האישית, אני שואף תמיד להיכלל בצוות המוביל
של בית הספר, ובעתיד מקווה להיבחר לנהל
בית ספר”.
חלבי, בן 04, מורה לערבית, אוהב את השפה
ורואה בה כלי תקשורתי ומרחב הבעתי. את האהבה
הזו, הוא מסביר, רצה להעביר הלאה לתלמידיו.
הוא נשוי לפאח’רה חלבי, פסיכולוגית קלינית,
ואב לשתי בנות, והשכלתו כוללת תואר ראשון
במכללה הערבית לחינוך חיפה, לימודי תעודה
בתחום המורשת הדרוזית, קורס מנהלי בתי
ספר באוניברסיטת חיפה ותואר שני במשפטים
מאוניברסיטת בר אילן.
מדוע לדעתך הגעת לשלב הגמר בתחרות?
“הגעתי לתחרות עם היסטוריה של עבודה
מרובה ונתינה ללא ציפיות. הוצאתי לפועל
פרויקטים רבים בתוך בית הספר ומחוצה לו,
והצלחתי לשלב תוכניות מהחינוך הבלתי
פורמלי בחינוך הפורמלי. בו זמנית, שמרתי על
ה’אני מאמין’ שלי ועל הנתינה כדרך חיים. עם
התלמידים התמדתי בחוקים ברורים ועקבתי
אחריהם בהתמדה, ובעיקר באהבה רבה. אנשים
רבים - עמיתים, תלמידים והורים - העריכו
זאת. לשמחתי, חלקם גם המליצו עלי לתחרות
ללא ידיעתי, כך שהופתעתי כשנודע לי שעליתי
לשלב הראיונות. אני גאה בדרך שעשיתי ובאהבת
תלמידי, ובכל פעם שאחד מהם אומר שהושפע
ממני לטובה, אני מרגיש כאילו קיבלתי מתנה
מדהימה”.
יעל אפרתי
“התפישה
יפעת פלח:
החינוכית המנחה את
האולפנה היא שבכל
תלמידה יש את הטוב
המיוחד לה, ועם הכוונה
נכונה, חום ואהבה, כל אחת
יכולה להוציא לפועל את
הכוחות המיוחדים שבה
ולפתח את עצמה תוך
השתלבות בחברה ובקהילה״
“המליצו
אחסאן חלבי:
עלי לתחרות ללא ידיעתי,
כך שהופתעתי כשנודע לי
שעליתי לשלב הראיונות. אני
גאה בדרך שעשיתי ובאהבת
תלמידי, ובכל פעם שאחד
מהם אומר שהושפע ממני
לטובה, אני מרגיש כאילו
קיבלתי מתנה מדהימה״
5
שיעור חופשי
>
יוני 5102