שיעור חופשי / תשרי תשעח / ספטמבר 2017 / גליון 123

// מקומי אקטואליה ראשון לציון חוקרות מצטיינות שתי תלמידות כיתה ו' מבית הספר היסודי "יפה נוף" בראשון לציון, נועה בקל ותמרי כהן, זכו במקום הראשון בתחרות "חוקרים צעירים" בתוכנית "עושים סביבה ביחד" של השפד"ן 120 והמועצה לישראל יפה. לתחרות הוגשו בתי ספר. העבודה הזוכה עסקה 100־ עבודות מ בהשפעה של חלוקת קנסות כספיים למפעלים שמזרימים שמנים תעשייתיים וחקלאיים לביוב*. בית הספר משתתף זו השנה הרביעית בתוכנית, שמטרתה להעלות את מודעות הציבור לנושאי איכות הסביבה בכלל ולנושאי המים והשפכים בפרט, והיא מבוססת על מעגלי השפעה: מכיתת הלימוד בבית הספר היסודי אל כלל תלמידי בית הספר, ומשם אל המשפחה והשכונה. במסגרת התהליך, התלמידים נדרשו להציג שאלת חקר, לערוך סקירה תיאורטית, להשתמש במקורות מידע ביבליוגרפיים ולבחור כלי מחקר מתאימים לאיסוף מידע בשטח. הכרזת הזוכים התקיימה בכנס סיום חגיגי במרכז "עינב" בגן העיר בתל אביב. בית הספר "יפה נוף" הגיש שמונה עבודות, בהנחיית המורה למדעים מרים דדון. "בית ספרנו חרט על דגלו וחזונו לקדם מצוינות, העצמה וערכים”, אומרת מנהלת בית הספר, אורנה פייגרסון. "כחלק מהדרכים להשגת מטרותינו אנו מעודדים את תלמידינו לקחת חלק בתוכניות מעצימות ומקדמות הישגים כגון תוכנית זו. ההתרגשות, תחושת הגאווה והנחת כאשר נודע לנו כי זכינו במקום הראשון היו גדולות. נמשיך ונשאף להוביל את תלמידינו למחוזות רחוקים להגשמה עצמית ולהצלחה". על פי הממצאים של בקל וכהן, רוב בעלי המפעלים מעדיפים להזרים את השמנים לביוב מאחר שהקנסות שהם מקבלים על כך נמוכים מעלות השינוע למקום הפינוי. קרית גת, רהט תיאטרון גשר "כשהילדים היהודים והבדואים הפריעו ביחד - הבנו שהצלחנו", צוחק ראיד אלהוזייל, מנהל בית הספר "אלהודא" ברהט. במשך שנה עבדו ילדים מבית הספר ברהט עם ילדים מבית הספר "בן צבי" בקרית גת, ויצרו את ההצגה "זהות". הההצגה, שכתבה המורה לתיאטרון בבן צבי, אילת מנסיני, והפיקה המורה אורית בן ארי יחזקאל, מספרת על חבורת ילדים יהודים שרואה קבוצת בנות בדואיות, מכוסות בצעיפים. הילדים מתגרים בבנות, ואחד מהם מוריד את הצעיף מראשה של אחת מהן – דבר בעייתי מאוד בתרבות הבדואית. מכאן מתחיל מסע שבו הצופים נחשפים בכל פעם למחשבות של ילד אחר. בסוף המחזה הילדים מבינים שהם חייבים לעשות גישור. המחזה, שמשלב קטעי וידאו ואנימציה, עלה שלוש פעמים ברהט, שלוש פעמים בקרית גת וכן בפסטיבל קולנוע דרום. את המוזיקה כתב ארקדי דוכין, למילים של יונה וולך ("בעיות זהות")*. החיבור בין בתי הספר נולד בשנה שעברה, כשהמנהל הקודם של בית הספר ברהט, ג'מאל אלהוזייל, השתתף בביקור בבית הספר באשדוד במסגרת תוכנית בתי ספר מובילי פדגוגיה איכותית, שבה השתתפו שני בתי הספר. "המנהלים צפו במחזה של כיתות א', וג'מאל תומך מאוד בעיקרון הפדגוגי שלנו - בהיותנו בית ספר לאמנויות שמשלב את תחומי האמנויות במקצועות השונים”, מספרת רחל אשכנזי, מנהלת בן צבי. "המורה לתיאטרון הציע לעבוד על פרויקט משותף, ובתוך זמן קצר התחילו אודישנים. לפרויקט נבחרו שמונה ילדים מרהט ושבעה ילדים מקרית גת, שנבחרו לא רק בזכות כישרון, אלא גם בזכות יכולת להתחייב לתהליך התובעני של החזרות – מפגשים שבועיים, פעם ברהט ופעם בקרית גת. "למדנו איך להתנהל תוך כדי", אומרת אשכנזי. “הבנו למשל שצריך לתת זמן להיכרות”. בתחילת הדרך הילדים ישבו בנפרד, והיו סטריאוטיפים שליליים. לאט לאט נוצרו קשרים. "עבודה משותפת כזאת תורמת להיכרות עם הצד השני. פתאום ראינו את החיבור קורה. ילדים הם ילדים", אומר אלהוזייל. "במגזר הבדואי תחום האמנות אינו מפותח", מוסיף אלהוזייל, "וזו היתה הזדמנות נהדרת. הרבה ילדים רצו להשתתף, מאחר שמדובר במשהו אחר, ששובר את הנורמות שלנו. הילדים למדו להכיר את התחום הזה, בנינו במה בחצר והתחלנו לפתח את התחום. הילדים של המחזה התחילו ללמד תיאטרון את שאר הכיתות, הם השתפרו בעברית, אנחנו זכינו". “לנו יש בעיה להתחבר יותר מאשר לילדים", מוסיפה אשכנזי. “אם יהיה פיתרון – הוא יבוא מהם". ר ֵּ מ ַ ז ְ ר/מ ֵ הוּ אַח ׁ ֶ יש ִ ת/מ ֶ ר ֶּ מ ַ ז ְ מ ְּ ה אַת ָ פּוֹר מ ִ צ ת/ ִ י ַּ ב ַּ ר ב ׁ ָ ך/ש ֵ יר ׁ ִ ת ש ֶ ר א ֵּ ב ִ ר/ח ֵ הוּ אַח ׁ ֶ יש ִ ך/מ ֵ רוֹנ ְּ ג ִ מ הוּ ׁ ֶ יש ִ ה/מ ָ ר ׁ ָ ש ְּ ה אַת ָ פּוֹר/מ ִ פּוֹר צ ִ ך./צ ֵ רוֹנ ְּ ך ג ֶ ר ֶּ ד ך (יונה וולך, "בעיות ֵ רוֹנ ְּ ך ג ֶ ר ֶּ ר/ד ׁ ָ ר ש ֵ אַח זהות”). עמק המעיינות חוגגים עם אגם , הגיע האמן 89־ כמה ימים לאחר יום הולדתו ה יעקב אגם לבית הספר האזורי "דקלים" בעמק המעיינות, לכבוד יום אמנות שעסק ביצירתו. במשך השנה מתקיימים בבית הספר ימים מיוחדים שמוקדשים לנושאים שונים כמו יום בריאות וקיימות, יום קהילה, טיול אביב ויום סבבא (אירוח בני הדור השלישי). ימי האמנות עוסקים באמן ישראלי ואמן מחו"ל לסירוגין (ומוקדשים לזכר המורה לאמנות עליזה שצברג ז”ל, שעבדה בבית הספר). במהלך ימי האמנות מתקיימות בבית הספר סדנאות מגוונות ברוח יצירתו של האמן, ומועלית הופעה רלוונטית. “המורה לאמנות שירה שק יצרה קשר עם בנו של אגם, שהיה סקפטי לגבי יכולתו של אביו להגיע. אבל הוא הפתיע ובא”, מספרת שרי דגן, מנהלת בית הספר. המופע שהוזמן היה מופע של להקת "בנגורה", שהציגה ריקוד אפריקאי צבעוני המתחבר לעבודתו של אגם בהיבט של הצבעוניות החזקה. תלמידי כיתות ג' אירחו ותיקים מהעמק לסדנת יצירת "אגמוגרף", טכניקת ציור שמורכבת מכמה תמונות. תלמידי כיתות ד'-ה' אירחו בכיתת הגלריה את אגם, שדיבר על אמנות קינטית. מאחר שאגם עוסק רבות בתעתועי ראייה, הוצגה בגלריית בית הספר תערוכה בנושא, שהורכבה מיצירותיו ויצירות נוספות. “המסר המרכזי שאגם העביר היה: לימדו להסתכל, התבוננו סביבכם והשתמשו ביכולות שלכם”, אומרת דגן. “אגם הגיע עם רצון להפיץ את תפישתו לגבי האמנות, לילדים ולמבוגרים, והצליח בזה". יצירתו של יעקב אגם מוצגת בעולם. בין השאר, מזרקה שלו נמצאת בפריז, תבליט שלו מוצג בין יצירות האמנות במרכז העיר שיקגו ופסל מוצב בחזית בית המלון הילטון בקהלה שבהוואי. ירושלים מכוונים גבוה לקראת המעבר לחטיבה, החליטו בבית הספר "גבעת גונן" בשכונת הקטמונים בירושלים לבנות חודש שלם של מכינה. “בכל שנה אנחנו מקיימים תוכנית הכנה בסיסית", מספר דודו שרבי, מנהל בית הספר. “השנה הרחבנו את התוכנית". התוכנית נבנתה עם מנהלת "יחד מל"א" (תוכנית המשלבת טיפול רגשי, עזרה לימודית ומענה למשפחות בנושאי הורות), עובדת סוציאלית, יועצת בית הספר ומחנכת הכיתה. מטרת התוכנית להכין את התלמידים לחטיבה בממדים הרגשיים, החברתיים והלימודיים. "החוט המקשר היה נושא הבחירות שלנו בחיים, המשמעויות וההשלכות שלהן. בגיל הזה ילדים מסתקרנים ומתחילים להתנסות בדברים חדשים, לעתים לא חיוביים. המטרה שלנו היא להכין אותם להיתקלות בנושאים כמו מסוגלות אישית, התמודדות עם שינוי, המעבר לחטיבה עישון, אלכוהול, סמים ומיניות, כמו גם בשאלות כמו אם ללמוד או לא ללמוד, להצטרף לחרם על ילד ועוד", אומר שרבי. במהלך יוני השתנתה המערכת הרגילה של כיתות ו', והוקדשה כולה לתוכנית. בתחום הלימודי היו שעות מרוכזות שבהן קיבלו התלמידים תגבור באנגלית, חשבון ושפה. בממד הרגשי, הילדים צפו בסרטים ועברו סדנאות חברתיות בנושאי אחריות ובחירה, וכן סדנה על מניעת שימוש באלכוהול וסמים. חלק מהפעילויות התקיימו לבנים ולבנות בנפרד, כדי לאפשר לילדים להתבטא בצורה חופשית. כדי לשלב גוון רגשי בנושאים השונים הוזמנו לבית הספר אנשים שסיפרו על אלמנט משמעותי של בחירה בחייהם, כמו למשל איציק קורנפיין, שחקן בית"ר ירושלים לשעבר ומנכ"ל הקבוצה, ששיתף על ההתמודדות עם גזענות והדרך המורכבת שעבר כשחקן. "הדגשנו את הרעיון שהבחירה היא בידיים שלהם", אומר שרבי. בממד החברתי, עסקו הפעילויות באקטיביזם בקהילה והתנדבות. הילדים יצאו למשל לפעילות של "לקט ישראל", בה קטפו תוצרת חקלאית שהועברה למשפחות מעוטות יכולת. “רצינו להראות לילדים כמה כוח יש לקבוצה ולנתינה, וכמה הם מקבלים בחזרה כשהם תורמים", אומר תלמידי "לב הפרדס" בלב השרון מקליטים שיר על לוח הכפל 2017 ספטמבר < שיעור חופשי 12