שיעור חופשי / תשרי תשעח / ספטמבר 2017 / גליון 123

בהחלט סבורים שהתכנות הוא שפה, וכמו בלימוד שפה, עדיף להתחיל מוקדם ככל האפשר. ילדים שלא רוכשים את המיומנות של חשיבה אלגוריתמית מוקדם, עלולים להיתקל בבגרותם בתקרת זכוכית. אנחנו חיים בסביבה טכנולוגית, באינטרנט. הכל מושפע מהיכולת שלך להתערות בטכנולוגיה הזו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהפערים יגדלו כתוצאה מכך שילדים לא קיבלו את הכלים בזמן". מדוע צריך ללמד את כל הילדים תכנות? האם כולם צריכים להיות מתכנתים? "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גם המשתמש הרגיל, אם הוא לא מבין בזה, הוא יהפוך להיות מה שנקרא משתמש טיפש. ויותר מזה, הוא עלול לפתח תלות גדולה מדי במי שכן מבין. ניקח לדוגמה את תחום הרכב, שגם הוא עובר מהפכת מחשוב. אין זה מקרה שאינטל בחרה לרכוש את מובילאיי בסכום עצום. כל חברת רכב גדולה פותחת מרכז מחקר ופיתוח, כי הן מבינות שהעתיד הוא מכוניות חכמות ללא נהג. גם מעובדי המוסכים יידרשו מיומנויות אחרות. לא יהיה די בהבנה בפירוק מנוע, כי החלק החשוב ברכב לא יהיה המנוע, אלא המחשב. "כל המדינות מבינות כיום שצריך להוסיף את התכנות לתוכניות הלימודים. במינהל הטכנולוגי פתחו בסדרת פעולות שמטרתה לדחוף את הנושא של מדעי המחשב ושפת הטכנולוגיה כבר מגילאים צעירים, כשהכוונה היא להפוך את הלימוד למשחק. הרי ילדים מתים על מחשבים. בשבילם, באופן שבו נלמד תכנות, זה סוג של כיף ומשחק. אני רוצה שיתמכרו לעולם התכנות ולא למשחקי מחשב רצחניים, ושהאופקים שלהם יתרחבו. שילדים מגיל צעיר יתעניינו במחשב, יבינו את האפשרויות שמגולמות בו, יכירו מערכות הפעלה מתקדמות ויידעו מה זאת אומרת שיש גרסה חדשה, או מה זה מיחשוב ענן. כל אותם מושגים שכיום נשמעים כמו סינית לרוב האנשים". כחלק מהתוכנית להרחיב את הידע של הילדים בטכנולוגיה ומחשבים, בשנתיים האחרונות נכנסו שני מקצועות, לימודי קוד ורובוטיקה, כפיילוט בתי ספר יסודיים. השנה תורחב המגמה, 32־ ל בתי ספר. 300־ ולימודים אלה ישולבו בעוד כ בבתי הספר שנכנסו לתוכנית, ילדים בכיתות ד'-ו' לומדים שעתיים בתוכנית הלימודים כיצד לתכנת ולבנות רובוטים. "בניית הרובוט היא כמו משחק ויזואלי", אומר רימון. "הם מתכננים את הפקודות עבור התנועה של הרובוט בשפה ויזואלית וידידותית ששמה סקראץ' (סביבת פיתוח לילדים). הרכיבים של הרובוט מצוידים בחיישנים ונראים כמו יחידות לגו. לרובוט יש בקר והילדים לומדים גם אלקטרוניקה בסיסית". ההרחבה של התוכנית נעשתה אחרי שסקר שהעביר המינהל בקרב מורים מנהלים וילדים הראה שביעות רצון גבוהה. את השאלונים מילאו מורי 30־ מנהלים, כ 30־ תלמידים וכן כ 1,370־ כ מורי רובוטיקה. עורכי הסקר 20־ קוד מחשב וכ ציינו כי התלמידות הביעו שביעות רצון גבוהה במיוחד, שעלתה אף על זו של הבנים. לדברי רימון, חשוב שגם בנות יקבלו דחיפה להצטרף ללימוד מקצועות אלה, שהדימוי שלהם הוא גברי במובהק. גם באליפות הסייבר, תחרות תכנות שנערכה זו השנה השלישית ביוזמת המנהל הטכנולוגיה, מעודדים בנות להצטרף ולנסות את כוחן. ילדים, תלמידי כיתות א' עד 250־ יותר מ י"ב, משתתפים בתחרות. בתי הספר שולחים את התלמידים המצטיינים בתחום, אך עליהם לשלוח משלחת מאוזנת, של שני תלמידים ושתי תלמידות. "מנהלים התווכחו אתנו, אבל לא הסכמנו לשנות את הכלל הזה. אנחנו בעד לאזן את התעשייה ולגרום לכך שיותר בנות יראו בתכנות את מקצוע העתיד שלהן", אומר רימון. שלבים, כשכל שלב קשה 200 "בתחרות יש יותר מקודמו", הוא מוסיף. "אחד הדברים שראינו הוא שיש גם תלמידי כיתה ב' שהצליחו להגיע לשלב האחרון, שהוא מתקדם הרבה יותר ממה שהם לומדים בבית הספר. כלומר, יש ילדים מכל המגזרים שאם נותנים להם את ההזדמנות לתכנת, במקום לשחק במשחקים מטופשים, האנרגיה שלהם מוקדשת לפתרון בעיות". השתלבות בקידמה או סגידה לטכנולוגיה? בעוד שבעבר נלמדו מדעי המחשב החל בכיתה כיתות עתודה טכנולוגית 280 י', השנה נפתחו בחטיבות הביניים, מז' עד ט', שבהן מלמדים מדעי המחשב במשך שעתיים בשבוע, כמו גם פיזיקה ומתמטיקה. בכיתה ט', כדי לקדם את הבחירה במגמה טכנולוגית, נעשה פיילוט שבו בנות לומדות קורס קצר בתכנות בהנחיית מהנדסות תוכנה. רימון מדבר על החשיבות של לימוד עצמאי. "כיום, כשאנשים מחפשים עבודה, פחות מעניין אילו שפות הם יודעים, ויותר חשוב כמה זמן לוקח להם ללמוד נושא חדש, שפה חדשה". נימה של דחיפות נשמעת בקולו של רימון כשהוא מדבר על כוח האדם הנדרש לעולם שהטכנולוגיה עומדת לתפוש בו חלק גדול יותר ויותר. "דיברתי לא מזמן עם שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, שאמר כי 'אם לא יהיה לנו כוח אדם מיומן, אנחנו לא רואים איך התעשייה הישראלית תצליח להתמודד עם התחרות העולמית ממזרח אסיה, סין הודו'. כולם מדברים על אותו חוסר בכוח אדם". היבט זה של הכנת התלמידים לאותו עתיד מאיים, תחרותי ועתיר מידע טכנולוגי הוא אחד ההבטים שמעוררים פולמוס. לצד אוהדי מגמת החשיפה של ילדים לעולם הטכנולוגי מוקדם ככל האפשר, יש גם את המגמה הנגדית שמציגה את המהלך כסגידה לטכנולוגיה. יש משהו בעייתי בכך שמערכת החינוך הופכת לחברת השמה המספקת כוח אדם לתעשייה, סבור גם ד"ר אריה קייזל ראש החוג להוראה ולמידה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, העוסק בפילוסופיה של החינוך. קייזל שהיה בעבר מנהל בית ספר יסודי בזיכרון יעקב מבקר בחריפות את המגמה של הכנסת לימודי תכנות בבית הספר. לדבריו, זהו מהלך משלים לתוכנית התגבור של לימודי חמש יחידות במתמטיקה ולמהלך של שילוב הטכנולוגיה בהוראה באקדמיה. "אני שומע את הסיפור מאחורי המהלך הזה, אני רואה את השיח שמתמצה במה יקדם כלכלית את הילדים שלנו. מי שעומד מאחורי הדברים הוא שר החינוך והוא מאמין במהלך הזה באמת. יש פה ניסיון לבנות נרטיב שאומר שאתה לא תהיה אדם, אם לא תסתדר כלכלית ואם לא תהיה מצליחן בהייטק. "העובדה שעולם העבודה ההייטקיסטי פולש לעולם החינוך היא בעייתית. יש לזה מגע של קסם, הבטחה לעושר, אבל אין שיח על הצדדים האחרים הפחות זוהרים של התחום. למשל העובדה שלעבוד בהייטק זה כמעט עבדות. בהייטק הרי נדרשים לעבוד גם בשעות הלילה, מאחר שאלה שעות העבודה בארה"ב. "אני אדם טכנולוגי מאוד. הקמנו באוניברסיטה מרחבי למידה עתידיים ואין לי ספק שנלמד בעתיד בצורה מפגש שי קודס לנערות, וילדים בכנס רובוטיקה. "אנחנו בעד לאזן את התעשייה ולגרום לכך שיותר בנות יראו בתכנות את מקצוע העתיד שלהן" 19 שיעור חופשי > 2017 ספטמבר