שיעור חופשי / תשרי תשעח / ספטמבר 2017 / גליון 123

אחרת. אני לא יוצא נגד הרעיון שילדים יכירו את שפת התכנות ויבינו אותה. אי אפשר כמובן לנתק ילדים מהטכנולוגיה, אבל אי אפשר לומר שטכנולוגיה היא חזות הכל ואין בלתה. הטכנולוגיה בסך הכל מנגישה לנו את העולם. תכנות הוא שפה, כמו מתמטיקה ואנגלית, והשאלה היא איזה שימוש אתה עושה בחשיבה הזו. כי אם לא נותנים לילדים כלים ביקורתיים, משנים להם את החשיבה". קייזל סבור שמשרד החינוך צריך להתייחס לצדדים אלה וללמד את אוריינות המדיה בצורה ביקורתית. "צריך לנהל דיון ולשאול שאלות, כמו איזו חברה נהיה בעידן הטכנולוגי, מה נפתח. איך ההייטק עוזר לאדם, והאם גם לחופש יש תפקיד בחיי האדם עובד ולומד. אבל בנט הוא פוליטיקאי ובוחר בדגלים. הדיבור הוא כלכלי. השיח הוא למכור לנו שנהיה עשירים, שנעשה אקזיט - וזה הכזב. כולם אומרים 'בואו נכין את האדם למין עולם שבו נהיה חזקים'. כולם מדברים היום על היותנו מעצמה כלכלית־ביטחונית. השיח הוא תכליתי וצר, כמו ללמד ערבית בלי התרבות, ."8200־ רק כדי להתקבל ל ללמד בלי ציונים ובלי מבחנים ראובן בר יהודה, פרופסור המלמד מדעי המחשב בטכניון, עשוי להרוויח ממהלך של לימוד תכנות בבית הספר. "אם היו מלמדים תכנות בגיל צעיר, אולי היו מגיעים לפקולטה למדעי המחשב בטכניון סטודנטים שלא צריך ללמד אותם את הבסיס", הוא אומר. "כיום בכל כיתה שלי בטכניון יש שיעור גדול של סטודנטים שמעולם לא עסקו בתוכנה, והם מעכבים את הלימוד. אם היו נתקלים בתכנות קודם, בילדות, הם היו מבינים לעומק מה פירוש לתת הוראות למכונה". הוא עצמו נהג ללמד את ילדיו תוכנה כשהיו צעירים, כפי שלימד אותם נהיגה. "איך המוח שלנו בנוי? בגיל צעיר הוא יודע לעכל מושגים חדשים, ומה שנטמע בגיל צעיר יותר - נטמע טוב יותר". הוא נהג לקחת את ילדיו למגרש , כדי לאמן אותם בנהיגה 8 חניה כשהגיעו לגיל - וכך גם בתכנות. "אם אתה מלמד את מערכת המושגים הבסיסיים בגיל צעיר, הילד מתחיל לחוש מהי מערכת פורמלית של הוראות ולסגל חשיבה מחשבית". בר יהודה מחדד את ההבדלים בין שפה אנושית - המובנת גם באמצעות קונוטציות, שפת גוף והיכרות עם הדובר - לבין שפת התכנות. "למחשב צריך להגיד בדיוק מה לעשות. זה מחייב חשיבה פורמלית מדויקת וגם חשיבה מתמטית. לכן, כשאתה לומד תכנות, אתה מתחיל להיות מסודר מחשבתית". התבקש בר יהודה על ידי משרד 90־ בשנות ה החינוך לכתוב תוכנית לימודים למדעי המחשב לבית הספר, אבל לדבריו, לא רצו לתת מספיק שעות מחשב לתלמידים. "מספר השעות היה קטן מאוד, והתוכנית נועדה לכישלון. כיום אין בעיה כזו, כי לכולם יש מחשבים ולא צריך להיות תלוי בבית ספר כדי לתכנת". למרות זאת, ובניגוד לרימון, בר יהודה סבור שהמהלך להכנסת התכנות לבתי הספר צריך להיות פחות ייעודי. הוא מאמין שאמנם יש לתת לכולם סיכוי להיכרות עם שפת המחשוב, אך כדאי לעשות זאת ברמה של חוג, ולא שיעור חובה במערכת. הוא אינו חושב שצריך לעודד את כל התלמידים ללמוד תכנות. "כדאי ללמד בלי ציונים ובלי מבחנים, להנגיש את זה. זה כמו לתת ילד כלים מוסיקליים ולהניח לו לבחור אם זה מעניין אותו או לא". רימון מסכים שצריך לנהל דיון ושיח בסוגיות מסוימות, כמו פרטיות, סכנות ברשת או קרינה - סוגיות פחות מהותיות מאלה שמעלה קייזל. ומכל מקום, הוא אומר, צריך לזכור את חשיבות המומנטום ולהפסיק לבזבז זמן. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שבתי ספר יהיו בועה מנותקת מהעולם המודרני. אי אפשר להתקדם בטכנולוגיה, בעיקר בעולם של מיחשוב ענן, לאט לאט. כי מי שמבין הופך להיות בעל הכוח. ווטסאפ ופייסבוק הרי מנהלות את העולם". ד"ר אריה קייזל, ראש החוג להוראה באוניברסיטת חיפה: "העובדה שעולם העבודה ההייטקיסטי פולש לעולם החינוך היא בעייתית. יש לזה מגע של קסם, הבטחה לעושר, אבל אין שיח על הצדדים האחרים הפחות זוהרים של התחום. למשל העובדה שלעבוד בהייטק זה כמעט עבדות" ראובן בר יהודה, פרופסור למדעי המחשב "איך המוח שלנו בטכניון: בנוי? בגיל צעיר הוא יודע לעכל מושגים חדשים, ומה שנטמע בגיל צעיר יותר - נטמע טוב יותר. אם אתה מלמד את מערכת המושגים הבסיסיים בגיל צעיר, הילד מתחיל לחוש מהי מערכת פורמלית של הוראות ולסגל חשיבה מחשבית" שרון דוד, סמנכ"לית שי קודס - הדור הבא (מימין) וטליה שטרן, מנהלת סניף הנערות בתל אביב צילום: תומר אפלבאום 2017 ספטמבר < שיעור חופשי 20