הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

סוגיות ייחודיות 921 פרק7 ניצולי השואה ומשפחותיהם דב שמוטקין, עמיתשרירא ויובל פלגי מבוא תהליך ההזדקנות מחדד את הדיאלקטיות המאפיינת את חייהם של ניצולי השואה. מחד גיסא, הניצולים שרדו את מוראות השואה, ומרביתם שיקמו את חייהם, הקימו משפחות, פיתחו קריירות והגיעו לגיל זיקנה. הישגיהם של הניצולים מהווים מקור של עוצמהאישית, וכישורי ההישרדותשלהםבתנאיםטראומטייםקשיםעשוייםלעזורלהם (. מאידךגיסא, הניצוליםהמזדקנים Shmotkin, 2003 להתמודדגםעםאתגרי הזיקנה) נדרשים להתמודדות מחודשת עם זיכרונותיהם הטראומטיים, תוך כדי עמידתם מול האבדנים הכרוכים בזיקנה. עם היציאה לגמלאות והתרוקנות הקן המשפחתי מתרחש מעברמתכנון ועשייהבחיי היומיוםלהיזכרותולהרהורבמאורעותהחיים. הדחיפותלארגן את זיכרונותהעבר ולשזור אותם לסיפור חיים גדולה במיוחד אל מול המוותהמתקרב. תהליכים טבעיים הקשורים בהזדקנות, כגון אבדן המעמד המקצועי והחברתי, חולי, תשישות, תלותבאחרים, ואבדן של קרוביםעלוליםלהיחוותכקשיםבמיוחד כאשר הם .( Danieli, 1981 מזכיריםהתנסויותבשואהשכללו מאפייניםדומים ) בניגוד לתמונה האחידה, שהציגה פתולוגיה וקשיים נפשיים חמורים בקרב ניצולים (, בתמונה העולה מהספרות Eitinger, 1964 בשנים הראשונות שלאחר השואה ) המקצועיתלגבי מצבםשלניצולי השואההזקניםקיימותסתירות. לצדמחקריםותיאורי מקריםקליניים, המתאריםמצוקהרבהבקרבניצוליםבמצביםשלהפרעותתפקודיותאו תשישות נפשית, מחקריםעל ניצוליםשנדגמו בקהילהמצביעיםעלעמידותםהבולטת Dasberg : בהקשר הבריאותי-פיזי ובתפקוד היומיומי )לסקירות ספרות בנושא ראו