הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

198 חלק רביעי אישיים. אולם, בהיעדרתמיכהנאותהבקהילה ובמצברפואי וסיעודי ירוד, ישלדרושאת הגדלתהתקציבלשםעיצובקודיםלטיפולמוסדי ארוך-טווח. משולשהזהב המשולשהמקשרבין הרופא, המטופל והמשפחה- "משולשהזהב", מבוססעלשלושה עיקרים: אחריות, תקשורת וידע, כאשר במרכז המשולשעומדת, כמובן, טובתהזקן. מטופל רופא משפחה ידע אחריות תקשורת טובתהזקן לכל אחד מעיקרים אלה אחריותמיוחדת: ערוצי התקשורת חייבים להיות פתוחים ומידעחייבלזרוםבאופן שוטף; עלכלאחד)הרופא, המטופל והמשפחה( מוטלתהחובה לאסוףאתהידע המתאים לתפקידו במשולש. למשל, תפקידו של הרופא להעשיר את הידע של מטופליו ושל בני משפחתם על ידי הסברים ברורים, הפצת חומר רלוונטי ועלונים וכן הפנייה למקורותמידע כתובים ואלקטרוניים. בחינת "משולשהזהב" מעלה מספר סוגיות, שלחלקן נתייחסלהלן. 1. מי אחראי על הטיפול בקשיש - הרופא או המשפחה? אחתהשאלותהחשובותביותרבטיפולבחולההזקן היאעלמי חלההאחריותהטיפולית העיקרית? ברור שעל הרופאהאחריותלאבחן אתהמחלותשמהן החולהסובל ולקבוע תכניתטיפולמתאימה. אולם, עליו גםלהיותמודעלכלפרטי הרקעהרפואי, התעסוקתי והחברתי-סוציאלי של המטופל. אם החולה אינו מסוגל לספק מידע זה, על המשפחה מוטלת האחריות לדווח באופן מדויק על התסמינים שמהם החולה סובל, מה הבירור שכבר נעשה, איזה טיפול המטופל קיבל ומה הייתה תגובתו לטיפול זה. הרופא יכול