הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

הזקן והמשפחהבראייתמקרו ובראייהבינלאומית 12 כלומר, גםמי שדואג למלאאתכלהצרכיםהפיזיים 16 בריחים ומביאו לחיי העולםהבא". אסור לו שישכחלמי הואדואג ובאיזהאופן הדבר נעשה. דווקא השאלה המרכזית בנוגע למדיניות החברתית שבה עוסק פרק זה מקבלת התייחסות קצרה יחסית בתלמוד - וזו השאלה על מי נופל הנטל הכלכלי של צורכי ההורה: על ההורה הנזקק בעצמו, על הבן או על החברה בכללותה? הרמב"ם מסכם אתההלכהעדאליו בקצרה, בניסוחהבא: "אי זהו כבוד - מאכיל ומשקהמלבישומכסה משל האב. ואם אין ממון לאב ויש ממון לבן, כופין אותו וזן אביו ואמו כפי מה שהוא במיליםאחרות, התפיסההיאשילוב של אחריותאישית )של הזקן( עםאחריות 17 יכול". משפחתית )שלהבן(. הרמב"ם, עלפי טבעו, ממצהאתהדיון. אולם, אםנלךאחורהאלהסוגיההתלמודית נראה, שהגישות היו מורכבות יותר: כפי שראינו, גישתו של רשב"י )שלא נתקבלה(, גורסת, כי כיבוד הוריםאין לו מחיר, כולל האפשרותשהבן יחזר על הפתחיםכדי לממן הירושלמי מביא בעניין זה שיחה בין שני חכמים - רבי יונתן ורבי 18 את הטיפול בהוריו. ינאי. הראשון מתארכיצד יעץלאבזקן איךלהתמודדעםבנו, המסרבלזון אותו. הפיתרון 19 היהבנוי על לחץחברתי: לבזותאתהבן על התנהגותו מול כל הקהילה, בביתהכנסת. בתגובה, תוהה רבי ינאי מדוע לא הפעיל רבי יונתן את סמכותו וכפה על הבן לזון את הבבלי מביא 20 אביו, דיון שבסופו קובע רבי יונתן הלכה: "שכופין אתהבן לזון אתהאב". אף הוא מחלוקת בעניין המימון, וקובע הלכה, כי המימון מגיע מהאב. לשאלתהגמרא כלומר, 21 מהי תרומתו הכלכליתשלהבן לכיבודהוריו, נמצאתהתשובה"ביטולמלאכה". הפסד זמן העבודה של הבן שווה כסף. בעלי התוספות, בהתייחסותם לבבלי, סיכמו אתהעניין כך, שהמקור הראשוני לכיסוי ההוצאותהוא זה של האב, אולםאםאין לאב 22 וישלבן, הרי שניתן לכפותעל הבן לארקלטפל באב, אלא גםלממן אתצרכיו מכיסו. סיכוםזההתקבל גםבהמשךהדורות, עדלהוצאתו שלהשולחן ערוךאשרפוסקבאותו 23 קו. לסיכום, ניתן לומר, כי כמדיניות ערכית וחברתית, ההלכה היהודיתמעניקה משקל רב לקשר הבין-דורי ולחובה שיש לדור הבנים והבנות לדאוג - הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמההכלכלית - לדור האבות והאמהות. כפי שתואר לעיל, מדובר בחובההלכתית ברת-אכיפה, המשקפתתפיסהחברתיתלפיההאחריותלאותםזקנים, שאינםמסוגלים לכלכלאתעצמםבאופן עצמאי, צריכהליפולעלכתפי ילדים. ניתן להבין אתהמדיניות בבלי, קידושין, ל"אע"ב. אמירה זו מובאתבשםבנו של ר' אבהו, אותו פגשנו במסגרתאגדותעלתלמידי חכמים. 16 רמב"ם, הלכותממרים, פ"ו, ג'. 17 ירושלמי, פאה, פ"אא'. 18 פיתרון זהשל רבי יונתן לאהתקבלכהלכה, אולםהואמעלהשאלהמעניינת: האםהבעיהשלנו אמורהלמצואאת 19 פתרונהבשדהשלכפייהמשפטיתאו שללחץחברתי / ציבורי. שם. מוסיףעל זהרבי יוסי בי ר' בון: "הלוואי והיו כלההלכותברורותלי, כמו זו שכופין אתהבן לזון אתהאב". 20 בבלי, קידושין, ל"בע"א. 21 תוספותשם, דיבור המתחיל 'אורו'. 22 בשולחן ערוך, יורהדעה, ר"מ )הלכותכיבודאב ואם(. 23