הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

22 חלק ראשון ההלכתית הזאת הן כביטוי לחשיבותה של המשפחה ביהדות והן כהשתקפות ל"חלל" התפיסתי ששרר באותה עת בכל הנוגע למקומן של החברה והמדינה ככלי חברתי להבטחתזכויותחברתיותבסיסיות. מדיניותחברתיתהמבוססתעל "חובה" משפחתית חובותחוקיותהמטילותאתהאחריותלדאוג לזקניםעל בני משפחותיהםקיימותאלפי שנים. לא רק במשפט היהודי, כפי שתואר לעיל, אלא גם במשפט הרומי הקדום, גם במשפטהאנגלי הימי של ימי הביניים )חוקהענייםמשנת1061( וגםבמשפטהאמריקני (. לפיכך, אין זהמפתיעלגלות, כי באופן היסטורי, Moskowitz, 2001 שלהמאהה-81 ) במסגרתגיבושמדיניותהסעדשלמדינת ישראלבראשיתדרכה, אימצהמדינת ישראל את השילוב ההיסטורי של אספקת סעד באמצעותשילוב של הטלת אחריותמקומית )על הרשות המקומיתשבה חי העני( עם הטלת אחריותמשפחתית )על משפחתו של העני( )דורון ורוזנטל, 1791(. בפועל, הדבר עוגן מבחינה משפטית על ידי שילוב של שני דברי חקיקה, שנחקקו בסמיכותהאחד לשני, תוך תיאום והשלמהשל האחדעםהשני. מדובר על חוקשירותי הסעד, התשי"ח-8591, אשר עיגן את החובה להקים לשכות סעד והטיל על הרשות המקומית את החובה לספק סעד לנזקקיה. חוק זה הושלם על ידי חוק לתיקון דיני משפחה )מזונות(, תשי"ט-9591, אשר הטיל את החובה לזון קשת רחבה של קרובי משפחה, בכפוףלתנאיםשיפורטו להלן. ה"שילוב" בין החוקיםנעשהבאמצעותההוראה החוקיתאשראפשרהלרשותהמקומיתלגבותמכלמי שחייבבמזונותשלהאדםלו היא סיפקהסעדאתעלותהסעדשהיאסיפקה. ראוי לציין בהקשר זה, כי השילוב של חוק שירותי הסעד יחד עם חוק לתיקון דיני משפחה )מזונות( מבטא אימוץ של הערכים היהודיים שתוארו בסעיף הקודם. בהליכי חקיקתהחוקבכנסת, במסגרתהדיוניםהפומבייםבמליאתהכנסת, הדברצוין מפורשות, בין היתר על ידי סגן שר הסעד בשעתו, י.ש. רוזנברג, שבתמיכהלהסדר החוקי הסתמך מפורשותעלההלכההיהודית )דברי הכנסת, 6591(. בפועל, החוקלתיקון דיני משפחה )מזונות( קובעבסעיף4 כי: אדםחייבבמזונותשאר בני משפחתו, והם - )1( הוריו והורי בן זוגו; )2( ילדיו הבגירים ובני זוגם; )3( נכדיו; )4( הורי הוריו שלו ושלבן זוגו; )5( אחיו ואחיותיו שלו ושלבן זוגו.