הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

המערכתהטיפוליתהפורמלית 122 לה לפי החוק, ולטפל בזקן גם ביום זה, הגם שהיא מקבלת על כך תשלום נוסף. לצד זאת, ישלהוסיף, כי במרביתהמקרים, המטפלתהזרה לאקיבלה כל הכשרהמוקדמת כדי לטפל בזקן תשוש נפש או בזקן סיעודי ולכן היא איננה יודעת כיצד להתמודד עם בעיות שונות העולות עקב הטיפול וסביבו. אמנם, בנוהל שהוציא משרד התמ"ת )9002( נקבע, כי "עובד סוציאלי מטעם הלשכה יבקר בביתהמטופל במשך ההעסקה, ככל שיידרש ולפחות פעם אחת בכל שלושה חודשים, כדי להדריך את העובד בדבר הטיפול, להדריך אתהמעסיקבדבר זכויותיו של העובד, לפתור בעיות נקודתיות וליידע אתהעובד בדבר הדרכיםלפנייה לממונהעל זכויותהעובדיםהזריםבמשרד התמ"ת". אולם, באף נוהל או מסמך מפורטות המשימות שעל המטפלת הזרה לבצע ומה לא. על רקע זה עלולים להתעורר חילוקי דעות בין המטפלת לבין מעסיקיה, בעיקר סביב עבודותהקשורותלניהול משקהבית וניהול ענייניו של הזקן. כך עולה גםממחקרהשל המחברת. לפי המחקר, באחוז גבוה של המקרים ישחוסר הלימה בין המטפל העיקרי לבין המטפלת הזרה את תפיסת תפקיד המטפלת. חילוקי דעות אלה עלולים להיות מקור שלמתח וניצול. זאת ועוד, בתהליך הגיוס של המטפלות הן נדרשות לעבור בדיקות רפואיות, כדי לבדוק את כשירותן הפיזית ולוודא שאינן חולות במחלה מדבקת. אך דווקא בעיותיה הנפשיות, אם הן קיימות, ומידת התאמתה האישיותית לטפל בזקן מוגבל ופגיע, אינה מקבלת התייחסות ראויה. לא בכדי נחשפנו, בשנים האחרונות, בתקשורת לתיאורים מצמרריםשלהתעללותוהתעמרותשלמטפלותזרותבזקניםחסרי ישע, בעיקרבתשושי נפש, שאינם יודעים להתלונן. זאת, הודות למצלמות נסתרות שהתקינו בני משפחה, שהתעורר בליבםחשד שמשהו אינו כשורה. ייתכן שמה שנחשף הוא רק קצה הקרחון ורב הסמוי על הנגלה. הנהליםשנקבעו על ידי משרד התמ"תביחס לחברותהעוסקות ביבוא עובדים זרים בסיעוד, שנכנסו לתוקף בתחילתשנת 9002, מחייביםאתהחברות לקיים תכניות הכשרה בארצות המוצא של המטפלות ולדאוג להתאמה של המטפלת לזקן: "... הלשכהתקייםהכשרה והדרכהשלהעובדלעבודהבענףהסיעודטרםהשמתו בעבודה וכן עליה להדריך את העובד לטפל בצרכים המיוחדים של המעסיק שאצלו הואמועסק. לגבי עובד המובאמחו"ל לפי סעיף 31 בנוהל זה, ההכשרהתתבצע בארץ המוצא ותיעשהעל ידי מוסדמוכרמטעםהמשרדהממשלתי הרלוונטי במדינתהמוצא של העובד. כתנאי מקדמי להבאת עובד מחו"ל, על הלשכה להציג תעודה רשמית מאושרת כדין ממשרד ממשלתי רלוונטי של מדינת המוצא לפיו העובד עבר הכשרה לסיעוד במוסד המוכר על ידו". אולם, השאלה היא עד כמה הוראותאלה אכן נאכפות ובאיזו מידהמנגנוני הפיקוח יעילים ומועילים, כדי למנוע ו/או לחשוףתופעותכאלהעוד באיבן עלמנתלמגרן. אלו הן מקצתהסוגיותהצפותעל רקעהעסקתן של מטפלות זרותבטיפול בזקנים. סוגיות אלו הן כבדות משקל, המחייבות התייחסות ברמה של מדיניות וברמה של הפרקטיקהכדי למנועמצביםשלפגיעההן במטפלתהזרה והן בזקן חסרהישע, בהיות שניהם נמניםעלקבוצותפגיעות וחלשותבאוכלוסייה.