הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

222 חלק רביעי לסיכום, התופעה של מטפלת זרה הגרה עם הזקן בביתו ומעניקה לו טיפול סביב לשעון, היא תופעה שהולכת ומתרחבת במהירות ברחבי העולם המערבי, בכלל זה במדינת ישראל. יש להניח, שעם הזדקנות האוכלוסייה מחד גיסא, וזמינות נמוכה של בני משפחהלתתמענהלצורכי הטיפולהמורכביםשלהזקן, מאידך גיסא, לצדמדיניות ריסון ההוצאות על הטיפול בזקנים, הן ברמת המיקרו והן ברמה המקרו-כלכלית, יגבר הביקושלסוג זהשלשירות. הניסיון מראה, כי ברובהמקריםהסדר זהעולה יפה, כאשר בין המטפלתהזרהלבין מעסיקיהנרקמיםיחסים"מעין משפחתיים", רכיבשהואמהותי לאיכותהטיפולהביתי בזקן. לכאורה, היהנדמה, כי סידור זהבאלהחליףאתהמשפחה, אךהמחקרבתחוםמראה, כי המשפחהממשיכהליטולחלקפעילבטיפולבזקן, עלאף שחל שינוי באופי המעורבותשלהבכיוון של פחותמתן טיפול אישי לצד מעורבותרבה יותר בניהול ענייניו של הזקן. הסדר כזה אכן מאפשר לזקנים רבים לחיות את שארית חייהם בביתם ובסביבתם הטבעית, למנוע את הצורך בסידור מוסדי ובמקרים אחרים לדחותאתהצורך בסידור כזה. עם זאת, הסדר זה כרוך במגוון בעיות, סיכונים וסוגיות, כפי שתוארו לעיל, שמחייביםדיון, ליבון וקביעתמדיניות, כמו גםדרכי אכיפה על מנת למנועמצביםשל התעמרות וניצולשל המטפלותמחד גיסא, ושל הזקניםחסרי הישע, מאידך גיסא. מקורות עובדיםזרים אופיר, י., דסקל, ח., דרור, נ., הולצמן, ב., הירשפלד, א. וחבצלת, ס. )1002(. ירושלים: משרדהרווחה, הרשותלתכנון כוחאדם. בתחוםהסיעוד. האישה הגלובלית - מטפלות, עוזרות ועובדותמין ארנרייך, ב. והוכשילד, א. ר. )6002(. תל-אביב: בבל. בכלכלההחדשה. מקבלי גמלת סיעוד - מאפיינים, ברודסקי, ג., נאון, ד., רזניצקי, ש. ובן נון, ש. )4002(. ירושלים: דפוסי קבלת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית וצרכים בלתי מסופקים. ג'וינט-מכון ברוקדייל והמוסדלביטוחלאומי, דמ-044-40. ירושלים: כתר. פתאוםאהבה. אפלפלד, א. )5002( ירושלים: קשישיםבישראל: שנתון סטטיסטי 8002. ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. )9002(. מכון ברוקדייל.