הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

הזקן והמשפחהבראייתמקרו ובראייהבינלאומית 92 של ההיעדרותמהעבודה, ואכן השר השתמשבסמכותו והתקין אתתקנות דמי מחלה )היעדרותבשלמחלתהורה( התשנ"ד-4991. המשמעותהמעשיתשלהחוקהיא, אםכך, שאותם עובדים שלהם הורים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות היומיום זכאיםבעקבותהחוקלהקדיששישה ימיםבשנהלצורך טיפולבהם, מבלי שיהיו תלויים בחסדי המעבידלשםכך ומבלי שתיגרםלהםפגיעהשלממשבשכרהחודשי, זולתניכוי ימי הטיפולמכלל ימי המחלההצבורים. בפועל, עד היום אין עדיין פסיקה מתועדת בקשר לחוק זה ולא ניתן לנתח את המדיניות הפרשניתשבתי הדין לעבודה ייתנו להוראותיו. עם זאת, חשיבותו של החוק קיימתאף בהיעדר פסיקה נרחבת וזאתבזכותהממד הסמלי שלו. לאמור, בהיותו אבן דרך בהפגנת המודעות של המחוקק הישראלי לצורך בהסדרים חקיקתיים בתחום התמיכה התעסוקתית. מעבר לממד הסמלי, החוק גם מקל במידת מה על העובדים המצויים בקונפליקט בין המחויבות לעבודתם לבין המחויבות לטיפול בהוריהם. החוק מונע מהעובדים את הצורך לקחת ימי חופש ללא תשלום על חשבון העבודה לצורך טיפול בהורה ומקנה להם זכות לקחת חופשה בתשלום - גם אם בהיקף מצומצם - לצורך טיפולבבני משפחתםהזקנים. 6. פקודתמס הכנסה והטבותמס אחת הדרכים הנוספות להקל או לתמוך בבני משפחה המטפלים בהוריהם הזקנים וסועדיםאותםמעוגנתבצורהשלהענקתזיכוי במסהכנסה. ואכן, באופן היסטורי, פקודת מסהכנסהכללהשתי "מסגרות" חוקיותלהענקתהקלהכלכליתמסוימתבתחום. המסגרת הראשונה, הקיימת עד היום, היא הענקת זיכוי בגין הוצאות הכרוכות בהחזקתקרובבמוסד. הוראתסעיף44 לפקודתמסהכנסהקובעתכי: "בחישוב הכנסתו החייבתשל יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו שילם בשנתמסבעדהחזקתםבמוסדמיוחדשל ילד, בן זוג, או הורה, משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם... יותר לו זיכוי ממס של %53 מאותו חלק מהסכומים ששילם העולה על %5.21 מהכנסתו החייבת..." המשמעות המעשית של סעיף זה היא, שבני משפחה, שבשל מחלת אלצהיימר, לדוגמה, נאלצו להעביר אתההורההזקן למוסדסיעודי, יוכלו, בכפוףלתנאיםמסוימים )רמתהכנסהשאינה גבוההמגבולמסוים(, לקבל זיכוי ממס. המסגרת השנייה מעניקה זיכוי בגין עצם קיומו של הורה שהוא "נטול יכולת", ללא קשר למקוםשהייתו או למידתהתמיכההמסופקתבפועל על ידי בן המשפחה. כאמור בהוראתסעיף54 לפקודתמסהכנסה, הקובעתכי: