הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

הזקן והמשפחהבראייתמקרו ובראייהבינלאומית 33 הרחבה יותר, הכוללתמערכים, כגון קצבאותזיקנה, השלמתהכנסה, פנסיה, חוקביטוח בריאות ממלכתי ומערך השירותים החברתיים בקהילה, מתברר, כי יש דיסהרמוניה והיעדר ראייהכוללת וברורהבדבר מקומהשלהמשפחהבמכלולהשירותיםהמוענקים לזקנים והקשר הראוי בעניין זה בין המשפחה למדינה. בהקשרים מסוימים, מדינת ישראל הוציאה את המשפחה לחלוטין מהליכי קבלת ההחלטות או ממסגרת הפיתרון החקיקתי. כך, לדוגמה, במסגרת חוק זכויות החולה, התשנ"ו-6991 ואף בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ד-4002, לא ניתן לבני משפחה שום מעמד אוטומטי כמקבלי החלטות ביחס להוריהם או לקרוביהם הזקנים, שאיבדו את צלילותם או את כשירותם המשפטית. לעומת זאת, בהקשרים אחרים, בני משפחה משמשים "שחקנים ראשיים" ב"פיתרון" החברתי. לדוגמה, בכלהנוגעלמימון הפיתרון המוסדי של זקנים, הן במעונות לעצמאיים ותשושים והן במוסדותסיעודיים, התמיכההמשפחתית והטלתמבחן יכולת כלכליתעל הילדיםהבוגרים כתנאי להשתתפותהמדינה במימון הפיתרון המוסדי, הם רכיבחיוני לגיבושהמדיניותבתחום. מכאן, שלמעשה כלל לא ברור כיום מה באמת מקומה ותפקידה של המשפחה במכלולהמדיניותהחברתיתהישראליתבתחוםהזיקנה: האםמדוברבמסגרתחברתית מיותרת ולא חיונית, שהיא מעין "סרח עודף" היכול, באופן התנדבותי, למלא תפקיד רגשי או אינסטרומנטלי, אך אין לו מקוםממשי ביצירתהפתרונותאו המענים לצרכים של הזקניםאו, לחילופין, האםמדובר במסגרתמרכזית וחיונית, שהמדיניותהחברתית בתחום צריכה להיבנות סביבה, לספק לה את הכלים ואת האמצעים לתת מענים מהותייםלצרכיםשלבני המשפחההזקנים. חוסר הבהירות והאחידות קיימים גם בהגדרת המושג "משפחה" וברמת הקרבה המשפחתיתאשרתיחשבלצורךהעניין כמטילהאתהאחריות- מחדגיסא, ואתהזכאות - מאידך גיסא, בכל הנוגעלטיפול בקרוביםהזקנים ובדאגהלהם. דוגמהלכך באהלידי ביטוי בפערבין הגדרתבן משפחהלצורךחוקפיצויי פיטורין לעומתהגדרתהורהלצורך חוק דמי מחלה )היעדרות בשל מחלת הורה(. בעוד שאדם יכול להתפטר גם לצורך הטיפולבסבאובסבתאשלו אין הוארשאי לקחתימי מחלהבתשלוםלשםטיפולבאותם קרוביםממש. דוגמה נוספתמצויהבפער שבין מדיניותהפעלתהאחריותהמשפחתית בהקשרשלמימון אשפוז סיעודי ממושך: בעודשמשרדהבריאות, עלפי נהליו, בוחן את הכנסותהילדיםהבוגריםבלבד, משרדהרווחהבוחן אתהכנסותהילדיםהבוגריםוכן את הכנסותבני/בנותזוגם )החתנים והכלות(. חוסר הקוהרנטיות והבהירות בתחום יוצרים בלבול וחוסר ודאות הן בקרב הזקנים עצמם והן בקרב בני משפחותיהם: על מי עליהם לסמוך? על עצמם או על המדינה? למי עליהםלפנות- למשפחהאו לשירותי הרווחה? כיצדעלי לתכנן אתזיקנתי - לצפות כי משפחתי תדאג לי או להסתמך על כך שבכל מקרההמדינהתיתן לי מענהלצרכים? כמובן, שאי הבהירות יוצרת גםמתחיםחברתייםהמקריניםעל הקשריםהמשפחתיים והכלל-חברתיים.