הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

הזקן והמשפחהבראייתמקרו ובראייהבינלאומית 55 בתהליכי הפרטהמואציםהגורמיםלכך, שרביםמהשירותיםהחברתייםמסופקיםכיום באמצעות ארגונים לא-ממשלתיים )מלכ"רים, ארגונים ולונטריים, ארגונים עסקיים( המדגישיםאתאחריותהפרט )ומשפחתו( לרווחתו הפיזית והנפשית. מערכות יחסיםבין-דוריות החלמשנותה-06)שלהמאההקודמת( ואילך, עקבהשינוייםשנידונו לעיל, רווחו חששות בדבר התרופפותהקשריםהבין-דוריים, שיערערו אתהמארג המשפחתי המסורתי. עם זאת, ראיות אמפיריות, שחלקן נציג להלן, מדגישות את חשיבותה של המשפחה על גווניה השונים. קשרים בין-דוריים בקרב בני המשפחה הבוגרים עשויים להיות חשובים יותר בימינו מאשר בעשוריםקודמים, מאחר שחיי הפרטארוכים יותר והואחולקשנים רבות יותר וחוויותרבות יותר עםבני דורותאחרים. אין להתעלםמממצאיםהמצביעים Lowenstein, Eisikovits, גםעל יחסיםרווי מתחואףעלמקריםשלהזנחהוהתעללות) (. חשיבותם ומורכבותם של היחסים הבין- Band-Winterstein & Enosh, in press דוריים במשפחה משתקפות בחשיבה המדעית ובפיתוח מודלים תיאורטיים להעמקת הבנתסוגיהחברתיתזו. נבחן ארבע שאלות בסיסיות בקשר למערכות יחסים בין-דוריים במשפחה בחברה המודרנית והפוסט-מודרנית: )1( עד כמה חזקים קשרי המחויבויות בין הדורות? )2( האם קיימים יחסי הדדיות בין בני הדורות הבוגרים במשפחה? )3( האם יש פוטנציאל לקונפליקטו/או לאמביוולנטיותבין-דורייםבמשפחה? )4( באיזו מידהתפיסתהמחויבות של ילדיםבוגריםלהוריהםהמבוגריםהיאחיובית? בתיאור היחסיםהבין-דוריים, שבין הקשיש וילדיו הבוגרים, בהקשר לשאלותשלעיל, רווחו ארבעה מיתוסים שייבחנו להלן בהתבסס על מסגרות מושגיות מרכזיות להבנה ולניתוח יחסים בין-דוריים במשפחה ועל נתוניםאמפירייםממחקריםשבוצעו בישראל ומחקריםבין-מדינתיים. הצורך להבין את מערכות היחסים במשפחה ואת מגוון התהליכים שהתחוללו בה Bengtson et לאורך תקופות שונות ובמקומות שונים זוהה על ידי בנגטסון ועמיתיו ) ( שציינו, כי יש חשיבות לחקר סוגיות אלו מחוץ לגבולות מדינה אחת, כדי al., 2002 לבנותמסגרתמושגיתכוללתשלמערכותיחסיםבמשפחה. הדברחשובבמיוחדמאחר שבמחקרים חד-מדינתיים בנושא המשפחה עלולה להיות הטיה אתנוצנטרית. עריכת מחקר בין-מדינתי פירושה, שאפשר להציג נקודות דמיון ושוני בין המדינות ולזהות מאפיינים ייחודיים, שאותם יש להבין ולפרש בהקשר ההיסטורי, הפוליטי והחברתי ( Kohn, 1989 (. לפי קון ) Katz, Lowenstein, Phillips&Daatland, 2005 המתאים) "מחקר בין-מדינתי הואתמיד הימור; כדאי להמר כאשר התוצאהמצדיקהאתהסיכון" )עמ' 54(.