הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

ההיבטהרב-דורי 57 פרק4 שינוי במעמדהזקן בחברההערבית פייסל עזאיזה וטל קרויטורו מבוא פרק זה יציג סקירה ספרותית עדכנית העוסקת בזקן הערבי ובמשפחתו. נתמקד בתמורות שחלו במעמד הזקן ובהשלכותיהן על הזקן ומשפחתו בחברה הערבית, הנמצאתבתהליכי שינוי ומודרניזציה. מעמדו של הזקן בחברההערביתהמסורתית בחברההערביתהכפרית, המסורתית והפטריארכלית, הקשיששימשצירכלכלי, חברתי ופוליטי מרכזי )אביצור, 7791; מאירובן דוד, 6991(. באותהתקופה, החברההערביתנשאה אופי של משפחה מורחבת, כאשר החמולה היוותה את היחידה החברתית הבסיסית ושימשה הן כיחידה כלכלית והן כיחידת רכוש ומגורים. כל כפר היה מורכב מחמולה אחת או ממספר חמולות. הזקנים היו ראשי החמולה ובעלי הנכסים והקרקעות אשר תחתפיקוחםעבדו שאר בני המשפחה )אביצור, 7791; לבנשטיין, נאחס ואסטפן, 6791; (. במשךמאותשניםשלטו בכפרים Azaiza&Brodsky עזאיזה וברודסקי, 5991; 3002 , זקניםאשר ביתם, דיוואן, שימשמקוםמפגשלזקנים ולאורחים. שאר זקני החמולההיו מעין מועצת זקנים, שהתכנסה אצל הזקן שהיה ראשהחמולה. מועצתהזקניםהייתה גוףשפסקבענייניםשונים. זקן החמולה הגיע לתפקידו על ידי בחירה טבעית ולא על ידי בחירות פורמליות. הגיל לאהשפיעלרעהעל מעמדו של הזקן. נהפוך הוא: ככל שהזקין כך גדלההשפעתו