הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

84 חלקשני בחברההערבית, הן במערכתהמשפחתית)ירידהבצמצוםהילודה(, הן במעמדהאישה )יציאת הנשים שבאופן מסורתי היו המטפלות העיקריות בזקנים לעבודה מחוץ לבית( והן במעמד הזקן, גובר הצורך בפיתוח מסגרות מוסדיות לקשישים ערבים )סולימאן ועמיתים, 6991; עזאיזה וברודסקי, 5991; פורטוגלי, 6002(. מקובל לטעון, שביתהאבותהראשון לאוכלוסייההערביתהוקםבשנת 2991 על ידי אשל ביישוב דבוריה. נכון ל-6002 קיימים מעל עשרה בתי אבות לאוכלוסייה הערבית, כאשר כולם, למעט זה הקיים בדבוריה, נמצאים בבעלות פרטית )פורטוגלי, 6002(. מערכת התמיכה המשפחתית הבלתי פורמלית הייתה במשך שנים מערכת התמיכה היחידה הזמינה לזקן וזו עדיין המערכת התומכת העיקרית והמרכזית )חלאילה, 8002; פורטוגלי, 6002(. בשורתמחקריםשעסקו במאפייני הזקנים הערבים המגיעים למיסוד בביתהאבות שבדבוריה נמצא, שהגיל הממוצעשל המתקבליםלביתהאבותהיה נמוך מאשר בקרב זקניםדיירי מוסדות יהודיים. הקבוצההעיקריתשפנתה לביתהאבותהייתהשל זקנים סיעודיים, מוגבליםמבחינהתפקודית, שלאניתן לטפלבהםבמסגרתהמשפחתית)אחוז ניכרהגיעלביתהאבותישירותמביתהחולים(. קבוצהנוספתהייתהשלזקניםעםבעיות חברתיות, שלמערכתהקהילתיתאין מענההולם לבעיותיהם )בודדים ועריריםמבחינה משפחתית( )סולימאן, 8991; סולימאן ועמיתים, 6991; עזאיזה, לבנשטיין וברודסקי, 1002; (. בנוסףלכך, נמצאכי ביתהאבותבדבוריהלא Suleiman&Walter-Ginzburg , 2005 הצליח להגיע לתפוסה מלאה גם לאחר עשר שנים של תפעול והוא מאופיין בשיעור עזיבה גבוה )סולימאן, מסאלחה, מסאלחה ועזאיזה, 5002(. במחקר שבוצע להבנת סיבתשיעורי העזיבההגבוהים נמצא, שהסיבותהיו נורמותחברתיותשלטיפול בזקנים Suleiman, Massalha & במשפחה, תחושת בושה ולחץ חברתי על בני המשפחה ) (. במקרים רבים, בני המשפחה הבוחרים להשתמש בבית Walter-Ginzburg, 2001 אבותנתפסיםעל ידי החברהכאנשיםשבגדו בהוריהם. משפחותהדייריםבביתהאבות וגםהדייריםעצמםרואיםבמעבר לביתאבותעניין זמני, המיועדלטיפול רפואי ושיקומי .( Suleiman &Walter-Ginzburg ולתקופה קצרה )סולימאן ועמיתים, 5002 ; 5002 , בשלסיבותאלו העדיפו חלקמהמשפחותלאשפז אתקרובמשפחתן במחלקהסיעודית, הנמצאתבמסגרתביתחולים כללי, וכך להראות לחברהשהואשוהה בביתחולים ולא בביתאבות )סולימאן ועמיתים, 5002(. עם זאת, מחקרםשל סולימאן ועמיתים )5002(, שבדקאתמעורבותהמשפחותהערביותשקרוביהן בביתאבותועמדתן כלפי ביתהאבות מצא, שבעוד שלפני המיסוד לרוב המשפחות היו עמדות שליליות כלפי בית האבות, לאחר האשפוז משתנות העמדות לחיוב וחלק ניכר מהמשפחות רואות את המוסד כמקוםהמתאים לשהייהממושכת. חשוב לציין, כי במחקר זה נמצא, שבני המשפחות מבקרים את קרוביהם בבית האבות בתדירות גבוהה ומעורבים במידה רבה בהחלטות הקשורותלבן משפחתםהשוההבביתהאבות.