הזקן והמשפחה | סוגיות מרכזיות ביחסים רב דוריים | יצחק בריק ואריאלה לבנשטיין

98 חלקשני המוגבל נהיהלילד. השקפה זו מניחה, שהזקן המוגבל משול לתינוקחסר אונים, התלוי במבוגר חזק ועצמאי. לפיכך, סוגר ההורה המוגבל את מעגל החיים במקום שבו החל (. לא ניתן להתעלם מהשוני באופי הטיפול של הילד בהוריו לעומת Berman, 1993 ) טיפול ההורה בילדו. טיפול ההורה בילד הוא רק חלק אחד מתפקידי ההורה ואולי לא החשוב ביותר. ההורהאחראי על הסוציאליזציהשל ילדיו, על סיפוקתמיכהרגשית, על חינוך. תפקידיםאלהשוניםמאודמבחינהאיכותיתמתפקידי הבן הבוגרהמטפלבהוריו המוגבלים. תחומי האחריות של ההורה כלפי הילד ברורים ומוגדרים לעומת תחומי האחריות של הבן המטפל בהוריו, המאופיינים בחוסר בהירות, באי-נוחות ולעתים אף באשמה. להורה הזכות והחובה לטפל בילדיו; לבן הבוגר אין "זכות", יש בעיקר חובה. הורותלילדפרושהיצירתהיסטוריהחדשה, לעומתהטיפולבהורההמבוססעלהיסטוריה קיימת, החובקת מערכת יחסים ארוכת שנים והמאופיינת בדפוסי קשר ידועים. הורה הבוחר להביא ילדלעולם יודעשתהיהלו תקופתתלותמוגדרתהמצטמצמתעםהזמן. כלצעדבכיוון עצמאותמהווהרגעמאושרבחיי ההוריםומפצהעלהקשיים. המצבשונה כשהמבוגר זקוקלעזרה. משמעותהטיפולבמבוגר היא ירידההדרגתית ולעתיםמהירה בעצמאותלאורך זמן בלתי מוגדר. לאורתוחלתהחייםהארוכהנמצא, שלעתיםהטיפול בהורההואארוך יותר מהטיפולבילד. ראייה נוספת נוגעתבמהותהיחסים ולאבעצםהתפקיד. פעולותאינסטרומנטליות, כגון האכלה, רחצה, הלבשה או החלפתחיתול דומים בשני המקרים, אך כאן מסתיים הדמיון. פונקציותהנחשבותלנורמטיביותאצלהילדמסמלותקושי אצלהמבוגר. תגובת האם לחוסר שליטה של תינוקה תהיה מאוד שונה מתגובת הבת לחוסר שליטה של האם. המושג של "היפוך תפקידים" משקף מעין סחר חליפין בין הבן הבוגר, שהיה תלוי בהוריו בינקותו וכעתמשלםאו מחזיר עבור תלות זו, כשהוריו הזקנים זקוקים לעזרתו. כפי שהתינוקהואכלעלידי הוריו כן יאכילו הילדיםאתההורהבזיקנתו. אךלמעשה, תלות ההורההזקן בילדיו מפרהאתהאיזון בין תלות ועצמאות, שאפיינו אתהיחסיםבין בנים להוריהםלאורךשנים. בתחילתהדרךאחריותההורהכלפי ילדיו הייתהברורהולגיטימית. ככלשהילדגדלפחתו שליטתו וכוחו שלההורה. אךמשקעי מאבקכוחזהנותריםלמשך חייו שלהבן הבוגר והוריו ומהוויםמקורלתסכולמצדההורה, המרגיששאיבדאתשארית השליטה והסמכותעל ילדיו. במקביל, גםלילדעשוייםלהיותמשקעיםמשלו, הקשורים בניסיונותיו להיות עצמאי. לפיכך, כל צד רוצה להמשיך להיות בשליטה. לעתים, אנו רואיםמאבק גלוי או סמוי הנובע מהיפוך התפקידים והקשור בדרך כלל באישיותםשל בני המשפחה או בדפוסי התנהגות קודמים, בעיקר סביב נושא הסמכות. בנים אשר גדלו במשפחותלהוריםסמכותיים, שעצרו אתהתפתחותעצמאותם, יתקשו לקבל על עצמם את האחריות והסמכות לטפל בהוריהם. מאידך גיסא, הורים שתלטניים יתקשו לוותר על סמכותם ויחיו בקונפליקט בין הצורך להמשיך להיותסמכותי לבין המציאות הטופחתעלפניהם והמאלצתאותםלהיותתלוייםבבניהם. הוריםכאלה יעבירו ביקורת על טיב הטיפול שהם מקבלים מבניהם על מנת לשמור לעצמם את הזכות לשליטה