אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 135 מחקר שנעשה בבית אבות באוסטרליה מצא, כי נוכחות כלבה בבית האבות העלתה Winkler, Fairnie, Gercevich et al., את מספר האינטראקציות החברתיות ( ). החוקרים מצאו, כי נוכחותו של כלב קבוע בבית אבות עדיפה על פני נוכחותו 1989 של כלב מבקר. הכלב הקבוע סייע בהורדת מתח, דיכאון, כעס, עודף מרץ ובלבול. רוב המוסדות הם בהכרח סטריליים ומבודדים מן הסביבה החיצונית. החיים בהם מתנהלים על פי סדר יום צפוי מראש, קבוע, שגרתי ומשעמם. בעלי חיים הנמצאים בהם מסיחים את דעתו של הדייר מהשגרה הקפדנית של המוסד ומנעימים את זמנו. בנוכחותם הלא תובענית והמרגיעה הם מעניקים הזדמנות לתת ולקבל אהבה, מעוררים זיכרונות על זמנים טובים יותר. שיפור ניכר נמצא בעיקר בקרב חולים שלקחו חלק פעיל באחריות ובטיפול בבעלי החיים. כמות המגע בבית אבות גדלה פי שלוש או ארבע בפעילות שבה היו בעלי חיים לעומת פעילות אחרת. סקר של קרוב ל-003 מאמרים ומחקרים אשר עסקו באסטרטגיות טיפוליות לא תרופתיות בקרב חולי אלצהיימר, מציין במסקנותיו, כי אסטרטגיית טיפול בעזרת חיות מחמד הוכחה באופן מובהק כבעלת השפעה להפחתה בהתנהגות אגרסיבית, גרמה לפחות אי- שקט, הפרעות בשינה ושוטטות. כמו כן, מתגלה השפעה חיובית על אינטראקציה . מחקר אחר מצא, כי רמת התקשורת (Forbes, 1998 חברתית ויכולת לטיפול עצמי ( המילולית הייתה גבוהה יותר ואיכותית יותר בנוכחות כלב במחלקה סיעודית ובכך אף בעלי החיים מגבירים את כמות המגע הפיזי .(Fick, 1993 השתפרו תפקודי היום-יום ( של דיירים במחלקות לאנשים הסובלים מירידה קוגניטיבית פי שלוש או ארבע יותר מכל .) Ptak, 2002 פעילות אחרת, כולל פעילות פיזית ( חולי אלצהיימר החיים בקהילה ושבביתם יש חיית מחמד היו רגועים יותר וסבלו פחות מהתקפי חרדה ותוקפנות לעומת חולים שלא חיו עם בעל חיים או שלא נחשפו אליהם מחקר נוסף על חולי אלצהיימר שהתגוררו בבתיהם מצא, .) Hart, 2000 באופן קבוע ( כי תדירות הופעתן של בעיות התנהגות הייתה נמוכה אצל חולים שחיו עם חיית מחמד לעומת חולים ללא חיית מחמד. כמו כן, תרמה חיית המחמד ליצירת אווירה רגועה יותר בבית. חולים שהיו פרקי זמן ארוכים עם חיה היו פחות אלימים מילולית ופחות חרדים ואילו מחקר אחר ) Odendaal, 2000 בהשוואה לחולים ללא קשר עם חיות מחמד ( מצא, כי נשים הסובלות ממחלת אלצהיימר היו באופן משמעותי רגועות יותר ובפחות Zisselman, Rovner & אי-שקט לאחר התערבות טיפולית בעזרת חיית מחמד ( .) Shmuely, 1996 שיפור דרמטי במיוחד, בעקבות קשר עם בעלי חיים, נמצא בקרב דיירים דמנטיים בבית אבות, שהיו חסרי מעש, בהו בחלל והיו מנותקים מהמציאות. בביקוריה של כלבה במסגרת טיפול קבוצתי קבוע, הגיבו כלפיה בליטוף, במלמול ובתזוזה פיזית. חוקרים אחרים מצאו, כי צריכת מזונם של חולי אלצהיימר במצב מתקדם, המאושפזים בבית