אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 140 הקודם בבית האבות ולהסתגל למקום מבלי לחוות משבר עקב היקרעותו הדרמטית מביתו. אחד הקשיים בטיפול בבעלי החיים הפרטיים של הדיירים נובע מהמחויבות המוסרית להמשך הטיפול בהם, כאשר מצב בעליהם מידרדר או במקרה של פטירת הדייר לפני בעל החיים. פטירת בעל החיים לפני הדייר מתקבלת על ידו, בדרך כלל, כ"דרך הטבע", כל עוד הוא סמוך ובטוח שבעל החיים טופל כראוי עד מותו. ב"גלי האופרה" חייתה גברת עם כלבת הפודל שלה. הדיירת הייתה סיעודית וכלבתה הייתה יושבת בחיקה, בכיסא הגלגלים שלה. הדיירת הייתה ערירית והעובדה שכלבתה הייתה עמה אפשרה לה ליהנות מחייה בבית האבות. היא הייתה גם מוקד "עלייה לרגל" של אנשים, שנהגו לפנות אליה ולדבר עמה על כלבתה. היחסים בין השתיים היו סימביוטיים מאוד ושתיהן לא יכלו לסבול פרידה של יותר ממספר דקות זו מזו, אפילו לא בעת המקלחת של אחת מהן. כשחלתה הדיירת, הבטחתי לה כי נטפל בכלבתה גם לאחר מותה. הכלבה חוותה אבדן קשה מאוד עם מותה של הדיירת. היא נפטרה שנתיים אחריה, בשיבה טובה, לאחר שאומצה על ידי שכנים טובים, שבביתם חייתה עם קבוצת כלביהם המקבלים שאריות מזון מבית האבות. 2. קשר פרטני עם בעל חיים מדהים לראות כיצד דיירים במצבים רפואיים קשים ובמצבי דמנציה מתקדמים ביותר נהנים מקשר עם בעל החיים, ממגעו ומליטופו ולעתים הם אף מגיבים אליהם הרבה יותר מכפי שהם מגיבים לבני אדם, אפילו לבני משפחתם. אחד הדיירים כלל אינו מגיב לסביבתו ואפילו לא לילדיו. אולם, כשהונח על חזהו ארנבון, ידו נעה ללטפו ודמעות זלגו מעיניו. דיירת שתמיד התנגדה לבעלי החיים ולא הסכימה שישימו אותם בקרבתה, היא היום, לאחר כארבע שנים של התנגדות, אחת המשתתפות הפעילות ביותר בקבוצת בעלי החיים, נהנית לדבר עליהם וללטפם. 3. עבודה קבוצתית עם בעלי חיים מפינת החי ואחרים עבודה קבוצתית, המתקיימת בבית אבות "גלי האופרה", פעם בשבוע, עם דיירים סיעודיים ובעלי חיים, מצליחה ביותר. בעלי החיים לא רק מעודדים את הדיירים לבוא לקבוצה, ללטפם ולטפל בהם, אלא הופכים גם לנושא השיחה. הדיירים נהנים ללמוד על עולמם של בעלי החיים וגם לעשות השוואות והשלכות מחייהם לחיי בעלי החיים וההיפך. נושא גלגוליהם של הפרפרים, לדוגמה, הפך מרתק גם בפן הזואולוגי שלו, תוך כדי מעקב אחר התגלמותם של פרפרים ועד לשילוחם לחופשי והבעת רצונות אישיים: לו הייתי פרפר הייתי... (נוסע לסין, עף הביתה). השיחה על בעלי החיים מאפשרת גם העלאת זיכרונות ומציאת קווים משותפים בין הדיירים לבין עצמם, ואת הדומה והשונה