אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 151 ילדים, שהשתתפו בתכנית בין-דורית. מאחר שאין זו הכוונה, יש להשקיע מחשבה בתכנון, בביצוע ובהערכה מתאימה של הפעילות. מרכז יום, המתכנן תכנית בין-דורית, חייב ראשית ליצור קשר עם האחראים על גני ילדים, בתי ספר, או תנועות נוער, שמהם מגיעה אוכלוסיית הצעירים שישתתפו בתכנית. מומלץ לקבוע איש קשר מכל ארגון, שיהיה אחראי לתאם את הפעילות. אנשי הקשר יעבדו ביחד על הכנת המפגש, הדרכה לקראתו ותכנונו המפורט, כדי להבטיח שכל המעורבים ייהנו ). חשוב לציין, שההשתתפות בתכנית היא בחירה מצד שני Lewis, 2006) מהפעילות הצדדים. אין לחייב שום איש לקחת חלק בתכנית, שאין הוא רוצה להיות שותף בה. עם זאת, פעמים רבות יש לעודד את הילדים ולדרבן אותם להשתתף בתכנית, בגלל הפחד הטבעי מלהשתתף בדבר שאינו מוכר וחדש. בזמן ההכנה מומלץ לשים לב לנקודות הבאות: : יש להקפיד שהמקום יהיה בטיחותי ושיעודד קשר בין הדורות. לדוגמה, להושיב סביבה את הקבוצה בצורה מעורבת, ילדים וקשישים ביחד, ללא הפרדה. כמו כן, יש לוודא שבזמן ביקור הילדים אצל הקשישים לא ייוצר מצב שיגביר את סכנת הנפילה של הקשישים. אם הפעולה דורשת ציוד מיוחד (למשל, ציוד אפייה או בישול) יש לוודא שהוא יהיה ציוד: ויעודד תקשורת ושיתוף פעולה ביניהם. לדוגמה, לפעולת לשתי האוכלוסיות בטיחותי אפייה יש לתת קערה וכף לכל זוג קשיש וילד, כדי שהם יוכלו לעבוד ביחד - אחד יחזיק . מומלץ לקחת בחשבון ששימוש בסכין חד (Lewis, 2006 את הקערה והשני יבחוש ( (למשל, לחיתוך פרות לסלט) עלול להיות מסוכן לחלק מהקשישים וגם לילדים. רצוי להחליט על שלבים מסוימים החוזרים על עצמם בכל מפגש. חזרה צורת ההפעלה: על הרגלים מועילה לקשישים וגם לילדים צעירים. למשל, בתחילת המפגש אפשר לערוך סבב של ברכות שלום לכל משתתף ולאפשר לכל אחד להציג את עצמו ולומר משהו על עצמו או על נושא מסוים. בסוף המפגש מומלץ לקיים טקס פרידה, לשיר שיר מסוים החוזר על עצמו בכל מפגש או ללחוץ ידיים לשלום טרם נפרדים. יש לקבוע מראש חלוקת עבודה בין הצוותים המלווים את הפעילות. חלק תפקיד הצוות: גדול מהצלחת התכנית תלוי בעידוד של הצוות את המשתתפים לקיים קשר ביניהם .) Lewis, 2006 ( יש להכין את הילדים מראש, לפני שהם נפגשים עם הקשישים ולדבר הכנת הילדים: איתם על נושא הזיקנה בכלל (הצדדים החיוביים והקשיים) ועל ניסיון החיים של הקשישים. השיחה חייבת להיות מותאמת לגיל הילדים. ישנם ספרי ילדים מומלצים, העשויים לסייע בהכנה זו. למשל: נועם מחפש זיכרונות (פוקס, 2002), מאחורי חדרים חשוכים (סער, 7991). רצוי להדריך את הילדים כיצד להציג עצמם בפני הקשישים, איך לדבר עם קשישים (להרים את הקול, אבל לא לצעוק). מומלץ שהמורה או איש קשר ממרכז היום ייפגשו עם הילדים בכיתה על מנת לתרגל איתם דברים אלה, כדי שירגישו נוח במפגש עם הקשישים.