אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 165 תמונה על אודות העדפותיו של כל חולה. המשפחות משתתפות בפגישות דיווח דו- חודשיות על התקדמותו של החולה ובכך מרגישות חלק מתכנית הטיפול. דרך עבודה נוספת עם אוכלוסייה זו היא הקפדה על הקפדה על פעולות היום-יום: ) שהם עדיין מסוגלים Activities of Daily Living ( ADL היום-יום, ה- פעולות לבצע. על ידי שימוש בגרייה נעימה, בחיזוקים חיוביים ובעידוד מתמיד ועדין, אפשר לסייע לחולים בדמנציה מתקדמת לחזור ולרכוש כישורים, כגון אכילה עצמאית (בכך שעוזרים להם להתחיל, מכניסים להם כפית ליד ומעודדים אותם מילולית) או שמירה על היגיינה אישית. מובן שהמערך הקבוצתי תורם גם הוא לחיזוק וללמידה מחדש של כישורי יום-יום. הדבר גורם אושר רב גם למשפחות החולים. חלק גדול מפעילויות הגרייה בעבור חולי דמנציה בשלב מתקדם הן לא-מילוליות, אך תכניות מלל מסוימות הן אפשריות ומסייעות לטיפול. מנהלת מרכז יום מסוים מצאה, שספירה בשפות שונות, מניית חודשי השנה על פי הזיכרון ודקלום האלף-בית גורמים למשתתפים הנאה מרובה והרגשת סיפוק. דקלום שכזה יכול להיהפך למשחק על ידי דרמטיזציה או על ידי הדגשת חלקים מסוימים מתוך הרשימה המדוקלמת. תפילות, גם הן מושרשות אצל חלק מהחולים, מאז ילדותם המוקדמת, פעילות רוחנית: והם יכולים לדקלם אותן בעל פה. הן נאמרות על ידם ללא מאמץ וגורמות להם הנאה ותחושת מיומנות וסיפוק. לתפילה יש ערך מוסף, בכך שהיא פעילות רוחנית של אנשים בוגרים, דבר שלכשעצמו מחזק את תחושת הערך העצמי של האדם הדמנטי (ברמה הרגשית, אם לא ברמה הקוגניטיבית) (אברמוביץ, 5991). לגרייה מישושית ישנה השפעה על חולים גם בשלבים האחרונים של מחלת מגע אנושי: האלצהיימר. חוש המישוש נותר כצורת תקשורת זמן רב לאחר שהיכולת המילולית הולכת לאיבוד. המגע הוא אמצעי יעיל להרגעה, להשגת תשומת הלב של החולה, להחזרת תחושת הביטחון שלו ולהעברת מסר של קבלה כלפיו. מבין צורות השימוש במגע, שיש להן השפעה חיובית, ניתן למנות את הליטוף, הנדנוד, הערסול והמסאג'. האחרון נודע במיוחד כאמצעי להפקת מודעות מוגברת, אולי בשל השפעתו על השיפור . (Robertson, 2003) בזרימת הדם בגוף, כמו גם בשל ההנאה הכרוכה בו חשוב לציין, כי כמה מהחולים נוטים להתכווץ ולהימנע ממגע אנושי בכל מחיר, ויש לכבד את העדפתם זו. ואולם, לרוב החולים, מסייעות גם צורות נוספות של גריית מגע, כמו ליטוף הידיים והפנים בגרב עשוי מצמר אנגורה, מריחת קרם ידיים, שימוש במייבש שיער על חלקים שונים של הגוף, מישוש של טקסטורות שונות על ידי החולה והתעסקות מכל סוג בשיערו של החולה. כל הפעילויות המתרחשות בחדרי הסנוזלן הוכחו כמצוינות עבור חולים חדר הסנוזלן: בשלב מתקדם של דמנציה. למשל, חולים מופנמים ומדוכאים החלו לדבר ולתקשר לאחר ששהו באווירת החדר ולעומתם, חולים נסערים וחסרי מנוחה נרגעו ונעשו נוחים יותר לאחר טיפול בודד בו (ראו מאמר בנושא הסנוזלן בספר זה). , והיא בעלת ערך (Kovach,1996) השפעתו של חוש הריח מתועדת היטב ריחות: טיפולי ברור. לרוע המזל, במוסדות רבים קיים ריח חזק של חומרי ניקוי או אף של שתן,