אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 170 קיבלו טיפול מסוג הוספיס, בנו חוקרים אלה תכנית, שבה ישולב הטיפול הפליאטיבי לתוך הטיפול הראשוני בחולים עם דמנציה לכל אורך מסלול מחלתם. הדגש הושם על תכנון מוקדם, טיפול השם את חולה במרכז, ותמיכה במטפלים במודל של ניהול מחלה. טיפול פליאטיבי בדמנציה בישראל מצבו של הטיפול הפליאטיבי בישראל מסוכם בסקר מעמיק שנערך על ידי מאיירס- Bentur, Roznitki & Shanor, ג'וינט מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה בשנת 5002 ( ). ישנן שלש יחידות אשפוז מסוג הוספיס בישראל, ובהן 87 מיטות, המשרתות 2005 כ-000,1 חולים בשנה. נוסף על כך, שבע תכניות הוספיס-בית מטפלות ב-042 חולים בכל נקודת זמן. ישנן בין 02 ל-03 אחיות אונקולוגיות בקהילה, המעניקות טיפול פליאטיבי בצורה של ייעוץ ל-08 תכניות לטיפול בית בישראל. לכל החולים בתכניות אלה הייתה אבחנה של סרטן מפושט, והם טופלו במשך 66 ימים (השכיח), כאשר הגיל הממוצע שלהם היה 96. הסימפטומים השכיחים ביותר באוכלוסיית מטופלים זו היו כאב, חולשה, עייפות וחוסר ניידות. מכך ניתן להסיק, שהתכניות הקיימות לטיפול פליאטיבי/הוספיס נותנות טיפול לטווח קצר יותר ולאוכלוסייה צעירה יותר מאשר היה נדרש בעבור אוכלוסיית החולים המזדקנת, הסובלת ממחלות כרוניות של חולי הדמנציה. בנוסף, הבעיות המיוחדות של אי-שקט, חוסר אפשרות לתקשר ובלבול, הקיימות באוכלוסיית הסובלים מדמנציה, אינן מודגשות בתכניות הטיפול הפליאטיבי המסורתיות. פורמלית, אין כרגע בנמצא תכנית טיפול פליאטיבי או הוספיס בעבור חולי דמנציה. מדברי ד"ר נטע בן-טור ממכון ברוקדייל, סקר שנערך על ידי אמינוף ואדונסקי על 87 חולי דמנציה סופניים, שאושפזו במחלקה גריאטרית בבית חולים כללי בישראל, הגיע למסקנה ש- %36 מהם מתו בסבל רב ובמיוחד סבלו מאי-שקט, מפצעי לחץ ומחוסר יציבות רפואית .) Aminoff & Adunsky, 2005 ( ארגון מלב"ב מירושלים (בסיוע של הפדרציה של ניו יורק) יזם לאחרונה תכנית ביקורי בית לחולים עם דמנציה מתקדמת, מתוך שימת דגש על גישה פליאטיבית ורב-מקצועית לטיפול. בצוות נכללים אחיות, רופאים גריאטריים, עובדות סוציאליות, עובדות תעסוקה ומרפאות בעיסוק. מטרות התכנית הן לסייע למשפחות ולמטפלים לשמור על החולים בביתם, בכך שיינתן טיפול בבעיות ההתנהגותיות, תמיכה למטפלים ופעילות משמעותית למטופלים. לדוגמה: הופנתה לתכנית אישה בת 48, הסובלת ממחלת האלצהיימר בשלב מתקדם, שלא התרחצה כבר חצי שנה. האישה גם הביעה מחשבות פסיכוטיות. הצוות הרב-מקצועי זיהה אצל הילדים והבעל קושי להבין את המצב ולהתמודד עם המטופלת. בעזרת לימוד אסטרטגיות להתמודד עם ההתנגדות של המטופלת, תמיכה למשפחה, הכנסת עובדות תעסוקה להפעיל את האישה בבית, וטיפול תרופתי לטפל בהתנהגויות הפסיכוטיות, המשפחה הצליחה למצוא דרך לרחוץ את המטופלת והתחילה להרגיש שהם מתמודדים עם המצב.