אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 182 של תוכן הקיבה, ולאספירציה של הפרשותיו של החולה עצמו אם ההיגיינה האוראלית - ניקיון הפה שלו אינו נשמר היטב. הוא סיכון נוסף שמציבה הדיספגיה לאוכלוסיית חולי האלצהיימר. חולים עם תת-תזונה אלצהיימר עשויים להזדקק לזמן ארוך לאכילה, שכן הם אוכלים כמויות קטנות מאוד. למשל, אם כל ארוחה לוקחת מעל שעה, והחולה מצליח לאכול חצי כוס פודינג במשך זמן זה, הוא עלול להיות בסיכון לאבדן משקל ותת-תזונה. מחקר אחד מצא, כי חולים עם אלצהיימר חמור, שחיו במוסד סיעודי, הואכלו במשך 81 דקות בממוצע ליום, בעוד חולי Campbell- אלצהיימר חמור, שחיו בביתם, הואכלו במשך 99 דקות בממוצע ליום ( ). המחסור בזמן ובכוח אדם הדרושים להאכלה של חולי אלצהיימר Taylor, 1995 החוסים במוסד הסיעודי עלולים להגדיל עוד יותר את הסכנה לתת-תזונה בחולים אלה. חולים שאכן סובלים מתת-תזונה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפצעי לחץ, זמן החלמה ארוך יותר וחיסוניות ירודה. תוספי תזונה נעשים חיוניים אצל החולים בסיכון על מנת לשמור על תזונה נאותה. היא סיכון בריאותי נוסף המתקשר עם דיספגיה באוכלוסייה זו. בשלבים התייבשות האמצעיים עד לשלבים המאוחרים של הדמנציה, כאשר החולה הוא בעל יוזמה ירודה ביותר, הוא עלול שלא לבקש אוכל או שתייה כאשר הוא רעב או צמא. כתוצאה מכך, האדם החולה במחלת אלצהיימר עלול להיות בסיכון לתת-תזונה שכבר הוזכרה וגם להתייבשות. כדי לסבך עוד את העניינים, לעתים, רושמים לחולה שינויים בדיאטה, שכוללת משקאות מעובים, דבר המגביל עוד יותר את קליטת הנוזלים שלו. יחד עם דלקת ריאות כתוצאה מאספירציה, ההתייבשות והקחקציה הן עוד סיבות שכיחות למוות באוכלוסיית חולי האלצהיימר. הבליעה הנורמלית ניתן לחלק את תהליך הבליעה הנורמלי לשלושה שלבים: השלב האוראלי, הפרינג'יאלי (לועי) ואסופאגאלי (ושטי). בשלב האוראלי הנורמלי האדם פותח את פיו כהכנה לאכילה. הוא מתחיל ללעוס ומשתמש ברוק על מנת להפוך את האוכל לעיסה של חומר לעוס. ולבסוף, האדם האוכל ידחף את המזון בפיו על מנת ליצור טריגר לבליעה. השלב האוראלי נמצא בשליטתו הרצונית של האדם האוכל. הוא יכול להחליט כמה זמן ובאיזו יסודיות ללעוס. דרכי האוויר שלו פתוחות לגמרי בשלב זה, כאשר הוא מחזיק בעיסה הלעוסה בפיו, הממתינה להובלה הפוסטריורית אל הפרינקס. במשך השלב הפרינג'יאלי הנורמלי מתרחשות שש פעולות : החיך הרך עולה כדי לסגור את חלל האף ולמנוע רגורגיטציה מהאף; בסיס הלשון נסוג; מיתרי הקול המזויפים סוגרים, מיתרי הקול האמיתיים סוגרים כדי לחסום את הכניסה לקנה הנשימה לאוכל או לשתייה, עצם ההיויד ובית הקול עולים, האפיגלוטיס מתהפך כדי לחסום את הכניסה לדרכי הנשימה והשרירים של הלוע מתכווצים. שלב זה הוא .1 .2