אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 189 (PEG) כמה מילים על האכלה בעזרת צינור גסטרו נושא ההזנה המלאכותית אצל חולים עם מחלת אלצהיימר מהווה מקור לוויכוחים בקהיליה הרפואית מזה שנים. לעתים קרובות, מגיעה נקודה בטיפול בחולה עם דמנציה מתקדמת, שבה המזון כבר אינו ניתן לאכילה דרך הפה, והצוות הרפואי ובני המשפחה חייבים לחשוב על אפשרות של הזנה בזונדה או בפג כאלטרנטיבה תזונתית. ישנם דיונים ללא סוף בספרות הרפואית באשר לאתיקה ובאשר ליעילות שבהאכלה אנטראלית ומצב של צום מוחלט בחולים עם דמנציה מתקדמת. אף על פי שסוגיה זו יכולה למלא ספר שלם, נזכיר כאן כמה שאלות שעלו באשר לשימוש בפג בחולים עם דמנציה מתקדמת. האם הוא משפר את המצב התזונתי? האם הוא מפחית את הסיכון למחלה, ובמיוחד לדלקת ריאות כתוצאה מאספירציה? האם הוא מאריך את תוחלת החיים? האם הוא משפר את רווחת החולה ואת איכות חייו? המתנגדים להזנה מלאכותית של חולה עם דמנציה מתקדמת טוענים, כי התשובה לכל רבתי, והם מונים רשימה שלמה של תוצאות שליליות להזנה שכזו, לא השאלות הללו היא כגון הצורך הגובר בשימוש בקשירות, ירידה באינטראקציה החברתית ועלייה בשיעור .) Hopper, 2001; Ripich, Wykle & Niles, 1995 הסיבוכים ( בצידו השני של המתרס קיימות ההשלכות ההלכתיות של מניעת תזונה בעזרת הפג. מקור חשוב למידע אודות זווית הראייה היהודית בנושא השימוש בפג בחולים עם Artificial Nutrition and דמנציה מתקדמת הוא מאמרו של ד"ר גיליק, שכותרתו: Hydration in the Patient with Advanced Dementia: Is Withholding ? Treatment Compatible with Traditional Judaism ההחלטה להשתמש בצינור גסטרו (פג) בחולה עם דמנציה מתקדמת היא אישית, ויש לקבל אותה לגבי כל חולה לגופו, כאשר בני המשפחה מודעים לכל ההיבטים של הסוגיה, על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת כאשר טובת בן משפחתם עומדת לנגד עיניהם. מקורות American Speech-Language-Hearing Association. (2005). The roles ofspeech-language pathologists working with individuals with dementia: Position statement . From www.asha.org Bayles, K.A. (2001). Understanding the neuropsychological syndrome of dementia. Seminars in Speech and Language , 22(4): 251-259. Bayles, K.A. (2003). Management of communication disorders associated with dementia. In: Brookshire, R.H., Introduction to Neurogenic Communication Disorders . St. Louis, Missouri: Mosby.   