אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 19 . הניסויים (Lipton, 2004 להקטין את כניסת הסידן לתאים ולמנוע המשך הנזקים בהם ( הקליניים בחולים שנבדקו בשיטות שתוארו לעיל הראו שקיימת האטה בירידת המצב Reisberg, Doody, Stoffler et הקוגניטיבי בהשוואה לחולים שקיבלו רק פלצבו ( . ) al., 2003 כיום, החוקרים משתדלים לייצר תרופות האמורות לשפר 3. שיפור יעילותן של התרופות: את החסרים הקוגניטיביים וגם לסייע למצבים נפשיים, שהם חלק ממחלות הדמנציה. בסקירות בקהילה נמצא, שעד %04 מהלוקים בדמנציה סובלים גם מדיכאון. מכאן ברור, שיש יתרון מובהק בתרופה הפועלת בו-זמנית על שני מצבים אלה (תרופה עם תכונות כאלו נמצאת כעת בפיתוח באחת מחברות התרופות והגיעה לשלב הניסויים הקליניים). כמו כן, יצירת תרופות חדשות לדמנציה מיועדת למתן את תגובות הלוואי הבלתי רצויות, כגון בחילות. יעד נוסף, חשוב ביותר, הוא לברר מדוע לפחות %03 של החולים הדמנטיים אינם מגיבים כלל למתן התרופות הנ"ל, הנמצאות בשימוש כיום. הכוונה לשפר את יעילותן, כדי להשפיע על %001 של מטופלים וגם להגביר את הרכיבים העשויים למתן את המשך תהליך הניוון ואפילו למנוע אותו. טיפול תרופתי אחר המיועד לתקוף את מנגנוני הדמנציה בטא-אמילויד הוא חומר רעיל המיוצר בריבוי בגלל סטייה 1. פעילות הבטא-אמילויד: בפירוק האמילויד הרגיל המצוי במוח. הוא נמצא ברבידים ע"ש אלצהיימר, ונוכחותו מפריעה לתפקוד תקין של העברת דחפים עם השפעה שלילית על חיות הנוירונים. לפיכך, אחד מכיווני הטיפול הוא להקטין את תהליך הייצור של בטא-אמילויד או לסלק את החומר שכבר נוצר. תוצאות בניסויים עם נוגדנים נגד הבטא-אמילויד גילו הצלחה מסוימת בהקטנתו במוח, אך היו תוצאות לוואי בלתי נסבלות, כגון דלקת במוח. עם זאת, ניסוי של מתן נוגדנים אלה אישר שאכן כמות הבטא-אמילויד ירדה בהקטנת מספר Holmes, הגופיפים האמילוידים, אך לא חל שינוי במצב הקוגניטיבי של הנבדקים ( . עם זאת, עדייו חוקרים בכיוון זה. (Boche, Wilkinson et al., 2008 Glia אחת התגובות במוח לנזק ניווני היא השינוי בתאי רקמת ה- 2. מצבי דלקת: המתרבים, כמו בתגובה למצב של דלקת. טיפול בתרופות אנטי-דלקתיות לא הצליח למתן או לשפר את הדמנציה, אך קיימת עדות ששיעור ההתרחשות וההתפתחות של דמנציה קטנות יותר אצל חולים שקיבלו תרופות אלו לאורך זמן בגלל מחלות דלקתיות גופניות. קיים מחקר רב בתחום זה של מעורבות תאים אלו בתהליך הדמנציה. בעקבות פעילות פיזיולוגית ומטבולית הגורמת לתפוקת אנרגיה 3. רדיקלים חופשיים: כגון בשריר או במוח, נוצרים חומרים כימיים המשתחררים מחמת פעילות זו, דהיינו "הפסולת", המכילה אטומי חמצן בלתי מושלמים שבהם חסר אלקטרון אחד. אלה נקראים "רדיקלים חופשיים" והם תוקפים תאים בריאים ברקמה וממיתים אותם. הגוף