אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 28 הקוגניטיבית, עלולים להיווצר עקב הידרוצפלוס בלחץ רגיל. פרקינסוניזם מלווה בהזיות Zesiewicz, Baker, ( DLB ראייה ותנודות בקוגניציה ובהכרה הם סממנים ל- .) Dunne et al., 2001 נתונים מתוך האנמנזה הרפואית עשויים לכוון את הקלינאי. לדוגמה, כריתת גידול מהשד, אף לפני שנים רבות, עלולה להעלות אצל הרופא השערה שמדובר בגרורות במוח. כריתת בלוטת התריס בעבר עלולה להעלות את ההשערה שמדובר בתת-פעילות של בלוטת התריס. גורמי סיכון וסקולריים חשובים לא רק לדמנציה וסקולרית, אלא גם למחלת אלצהיימר. גם מצב רוחו של המטופל צריך לעבור הערכה. סימפטומים כגון איבוד עניין בפעילות חברתית, ריכוז נמוך, נדודי שינה או איבוד התיאבון מעלים השערה לאבחנה של דיכאון. אבחנה זו נכונה בעיקר אצל מטופלים אשר סבלו זה מכבר מאבדן. כמו שכבר נאמר, דיכאון עלול להוביל ללקות קוגניטיבית או להיות קשור לשלבים ראשונים של אלצהיימר. לעתים קרובות, מטופלים אלה יגיבו בצורה טובה לתרופות אנטי-דיכאוניות. חשיבות מיוחדת יש לקבלת תיאור מדויק של כל התרופות שהמטופל נוטל, כולל אלו הנרשמות על ידי רופא, תרופות ללא מרשם, ויטמינים ותרכיבים הומיאופטיים וצמחיים. מומלץ שהמטופל יביא עמו את כל התרופות בשקית על מנת להציגן בפני הרופא. התרכיבים השכיחים אשר משפיעים על הקוגניציה הם האנטיכולינרגיים (הכולל אפילו סירופים נגד שיעול), תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון. מטרת הסקירה של התרופות היא לנסות לצמצם כמה שאפשר את השפעתן על הקוגניציה. יש להתייחס גם לשימוש אפשרי באלכוהול. חשוב לשלול גם את החשיפה לחומרים כמו עופרת או חומרים כימיים נוירוטוקסים. בנוסף לכך, משמעותי אף לברר את רמת ההשכלה של המטופל, הן על מנת להעריך את מבחני הקוגניציה והן כגורם סיכון לאלצהיימר, כאשר הישגים נמוכים ממקמים את Wilson, Bennett, Bienias et המטופל כבעל סיכון גבוה יותר לפתח את המחלה ( .) al., 2002 בדיקה בדיקה גופנית יסודית צריכה להתבצע אצל כל המטופלים. לחץ דם יימדד הן בעמידה והן בשכיבה על מנת לשלול ירידה אורטוסטטית בלחץ הדם. קצב הדופק יכול להצביע על פרפור עליות. חשוב למשש את כל הדפקים, ובמיוחד את הדופק הרקתי. בלוטות לימפה מוגדלות וגוש באזור בלוטת התריס דורשים בירור נוסף. יש לשלול אי-ספיקת הלב ושינויים בצבע (חיוורון או כחלון). בדיקה נוירולוגית קפדניתמסייעת באבחנה. יש לציין, כי היעדר ממצאים נוירולוגיים חשוב לא פחות מסימנים נוירולוגים חיוביים. סימני צד תומכים בגורם וסקולרי או בגורם מוחי ממוקם אחר. סימנים פרונטליים נמצאים בדמנציה פרונטו טמפורלית ובאלצהיימר, אך עלולים גם להיות נוכחים במצבים אחרים, כגון חבורה קשה למוח וכן בפגיעה וסקולרית של האונה הקדמית.