אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 32 פגישה ראשונה: אנמנזה ובדיקה הפגישה הראשונה של המטופל מתקיימת אצל רופא המשפחה. לפני פגישה זו האחות תראיין טלפונית את המטופל או את המטפל שלו, על מנת לאשש כי תלונותיו של המטופל אכן קשורות בבעיות בקוגניציה. אם זוהי פנייתו הראשונה למרפאה המסוימת, והוא לא ביקר בה בעבר, האחות תבקש ממנו שיופיע לפגישה יחד עם כל המסמכים הרפואיים הזמינים שברשותו. כמו כן, המטופל נדרש להביא אתו את כל התרופות שהוא נוטל. המטופל חייב להיות מלווה על ידי בן משפחה או על ידי המטפל האישי. בפגישה זו הרופא צריך לערוך אנמנזה רפואית עדכנית, לבצע בדיקה גופנית, לבדוק אלו תרופות המטופל נוטל ולהזמין בדיקות מעבדה נצרכות. פגישה שנייה: הערכה קוגניטיבית ותפקודית בפגישה השנייה, מרפאה בעיסוק (אם יש) או אחות יערכו מבחנים המעריכים קוגניציה ותפקוד. כדי להבטיח שהמטופל ממצה את יכולותיו, יש לבצע פגישה זו בשעות הבוקר, לאחר ארוחה קלה ובסביבה שקטה ונוחה. פגישה שלישית: שלילת דיכאון, שקילה, ביצוע בדיקת הדמיה והערכה סוציאלית בפגישה השלישית, רופא המשפחה יבדוק אם אבחנה ייחודית זו קשורה לדיכאון. לצורך כך, ניתן להשתמש באחד מכלי ההערכה של דיכאון. נוסף לכך, יש להתייחס לכל בעיה התנהגותית ולבדוק את תוצאות בדיקות המעבדה. אם אובחן דיכאון, או אם אחת מתוצאות המעבדה אינה תקינה, יש לתת למטופל את הטיפול המתאים. רופא . לאחר CT המשפחה צריך להחליט בפגישה זו אם צריך להזמין בדיקת הדמיה כמו מכן, העובדת הסוציאלית תערוך ריאיון עם המטופל על מנת לקבוע את מידת הצורך בהתערבות סוציאלית כלשהי. פגישה רביעית: אבחנה ותכנית התערבות בפגישה הרביעית רופא המשפחה ייתן לבן המשפחה או למטפל האישי המלווה סקירה על ההערכה שהתבצעה למטופל. תכנית ההתערבות צריכה לכלול הן טיפולים רפואיים סימפטומטיים וייחודיים והן התייחסות לכשירות המטופל לנהל את ענייניו, תמיכה למטפל האישי והצורך לטיפול ממושך. עמותת אלצהיימר יכולה להיות לעזר רב לרופא המשפחה על ידי מסירת מידע על השירותים ועל קבוצות התמיכה הקיימות באזור. מעקב צריכים לחזור למעקב מדי שנה. MCI המטופלים אשר אובחנו כבעלי קוגניציה תקינה או בחולים אשר תוצאות המעבדה שלהם אינן תקינות יש לטפל בשלב ראשון ולהמליץ להם לחזור להערכה נוספת של המצב הקוגניטיבי כעבור שלושה עד שישה חודשים. דמנציה, אשר אלצהיימר הוא הגורם המוכר ביותר שלה, היא תופעה קשה לסיכום, אשר משפיעה על מספר הולך וגדל של אנשים מבוגרים. בכל מקרה של קוגניציה לא תקינה צריכה להתבצע הערכה. הערכה משולבת, הכוללת אנמנזה ותיאור התלונות הקוגניטיביות של המטופל, בדיקה גופנית, מספר בדיקות קוגניטיביות ומעבדתיות, והערכה תפקודית וסוציאלית. כל אלה יאפשרו בדרך כלל לאבחן את המצב הקוגניטיבי