אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 39 אלו הן אחדות מהשאלות שיש לענות עליהן. ברור שהלקוח נמצא במשבר. תפקידנו כעובדים סוציאליים הוא להעצים את המשפחה, לגלות את הכוחות המשפחתיים, לאפשר לבני המשפחה לסייע זה לזה ובייחוד לתמוך במטפל העיקרי ולסייע לו. הייחודיות שבכל מצב כל אדם הסובל מדמנציה, כל מטפל וכל דינמיקה משפחתית הם סיפור בפני עצמו. הסימפטומים של המחלה משתנים מאדם לאדם וכל אדם הסובל מדמנציה מגיב בדרכו האישית והייחודית למה שקורה לו. חוויות שונות של אנשים עם דמנציה ר' יודעת שהיא איננה כתמול שלשום. "אני מרגישה שאני לא בסדר. אני לא האדם שהייתי בעבר". ר' מבקשת עזרה: "אל תעזוב אותי לבד. הישאר איתי", היא מתחננת. ס' היא ההפך הגמור. היא מנסה להמשיך כאילו לא קרה דבר, נפגעת מכל מי שמנסה לומר לה מה לעשות וכועסת אם מנסים למנוע ממנה לצאת מהבית לבדה. נדמה שהיא לא מודעת למציאות או מנסה להיאבק במציאות המתסכלת והמביישת, שבה היא אינה מסוגלת עוד לבצע, ללא עזרה, פעילויות הדורשות ארגון, כגון: בישול, טיפול בהיגיינה האישית שלה והתמצאות. ר' וס' מציבות בפני המטפלים בהן מערכות של אתגרים וקשיים שונים לגמרי. אלו הן שתי דוגמאות בלבד לחוויות הסובייקטיביות הרבות והשונות הקיימות אצל הסובלים מדמנציה. חוויות שונות של המטפלים ק' פיתח סימפטומים של דמנציה כשהיה בשנות ה-05 המוקדמות לחייו. בכך הטיל על אשתו משא כפול: התמודדות עם השינויים שחלו בו והצורך לעזור לילדיו להתמודד עם אותם שינויים. אשתו, בשנות ה-04 המאוחרות לחייה, נאלצה לגדל את הילדים ולספק לבדה את כל צרכיהם. ט' הוא פנסיונר ניצול שואה, אשר רעייתו, אהובת נפשו, החלה לשכוח דברים בהיותה בשנות ה-07 לחייה. הוא בן 08 ואומר שזה הדבר הקשה ביותר שאי-פעם קרה לו. אמה של נ' סובלת מאלצהיימר. נ' איבדה את בעלה לפני שלוש שנים, כאשר נפטר מסרטן. היא עובדת במשרה אחראית, שאותה היא אוהבת מאוד. כעת, עזב חברה לחיים של אמה, אשר היה איתה במשך 72 השנים האחרונות (אביה של נ' נפטר). נ' היא מעתה המטפלת העיקרית באמה. "אין לי חיים משלי", היא אומרת. לא רק תנאי החיים שונים. לאנשים שונים ישנם כוחות ומשאבים פיזיים, כלכליים, רגשיים וארגוניים שונים, וגם השקפות עולם שונות. כך גם למשפחות. בעיית הטיפול בחולה אלצהיימר שונה לרוב כאשר מדובר בבן זוג או בילדים בוגרים. בני הזוג מאבדים לאט לאט את חברם לחיים. הם אינם יכולים לשתף אותו בחוויותיהם, במחשבותיהם ובדאגותיהם, כפי שעשו בעבר. גברים חשים, ברוב המקרים, שאיבדו את עקרת הבית שלהם. מעתה עליהם לקחת אחריות על בישול ארוחות וניהול משק הבית.