אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

אלצהיימר ודמנציות אחרות 45 הייתה תוצאה חיובית אחת והיא, שעתה ישבו היא ובעלה לעתים קרובות יחד ושיחקו ברמיקיוב, דבר שמעולם לא מצאו לו זמן בימים כתיקונם! ילדיה היו אף הם מעורבים מאוד בטיפול באביהם. עידודם, תמיכתם ועזרתם חיזקו את אימם והשפיעו לטובה על יכולתה להתמודד, דבר שהיא הודתה בו בכל פה. היא הצליחה להמשיך וללכת להרצאה השבועית שממנה כה נהנתה, ובאופן כללי למצוא זמן גם לעצמה. קבלת עזרה משאר בני המשפחה והשימוש במשאבים בקהילה הם נושא חשוב ביותר, ונעסוק בו ביתר פירוט בהמשך. אם ננסה לנתח מה הביא להצלחתה של ד' נראה, כי הסיבה העיקרית היא גמישותה. גמישות היא אחד הכלים החשובים ביותר למטפלים באנשים עם דמנציה. ד' נעשתה גמישה יותר בגישתה, כאשר החלה להבין את צרכיו הפסיכולוגיים של בעלה (הצורך בהרגשת שליטה). כמו כן, לאחר שהבינה את השינויים שהוא חווה בשל מחלתו (הקושי בביצוע מטלות פשוטות, בלבול בזמנים). כלי נוסף להתמודדות, שבו השתמשה, המסייע רבות למטפלים הוא הדמיון, היכולת להיכנס לנעליו של האדם השני ולחשוב על דרכים יצירתיות לעקוף בעיות. חוש הומור, היכולת לא לקחת דברים יותר מדי ברצינות ולראות את הצד המצחיק של מצבים שונים, עוזר גם הוא. אני לא בטוחה אם ד' הייתה מסוגלת לכל זאת לולא הבינה עד כמה חשוב שגם היא תמצא מענים לצרכיה שלה. היא נתנה לעצמה רשות ליהנות ולצאת ללא בעלה, והבינה שהוא בעצם מעדיף להישאר בבית. חשוב מאוד שיהיו למטפל דברים שהוא מצפה להם. אנו חיים בעולם שניתן לכנותו "עולם ההיגיון והמציאות". אנו דבקים בעולם זה, מאחר שהוא מאפשר לנו לסדר את חיינו בהקשר של זמן ומקום. אנו לוקחים אותו כמובן מאליו, כנתון. אנשים עם דמנציה, לעומת זאת, מאחר שהם בדיס-אוריינטציה באשר לזמן ולמקום, הם בעלי זיכרון מועט או אפסי וחושבים בצורה מבולבלת, חיים בעולם פנימי שונה לגמרי מזה שלנו. זהו, לעתים קרובות, עולם של חוסר היגיון, למשל, אדם בן 09 יכול להיות משוכנע שאמו עדיין בחיים. הוא מסוגל לבקש ללכת הביתה, גם כאשר הוא בבית. הזמן אינו דבר רציף בעולם הדמנציה. הזמן יכול להיות ההווה ברגע מסוים, העבר ברגע אחר והעתיד ברגע נוסף. לזמן אין שום המשכיות... העבר עשוי להיות מוחלף בהווה. הזיכרון עשוי להיות קיים ברגע אחד ולהיעלם במשנהו. המוח עלול להתל באדם בצורה מכאיבה, כאשר הוא נתון בעולם הדמנציה. לפעמים, למשל, הוא הופך ילד או בן זוג מוכר ואהוב לאדם זר, שיש לפחד ממנו. ככל שאנחנו בעולם ה'אמיתי' אנחנו יודעים שזאת האימא שלנו, האישה שלנו או הבעל שלנו. האדם המצוי בעולם הדמנציה אינו .) Allen, 2005 יודע את ה'אמיתות' הללו ( ניסיון של שנים בעבודה עם אנשים שיש להם דמנציה מלמד, שפשוט אי-אפשר לגרום לאנשים כאלה לקבל את ה"מציאות" שלנו. לכן, מוטל עלינו, בעלי הקוגניציה הנורמלית לקבל את ה"מציאות השונה" הזו וללמוד להסתגל אליה. למטפלים רבים דבר זה קשה ביותר. יש צורך בכוחות מרובים ובהתבוננות פנימה על מנת להבין שעמידה על המציאות, כפי שאתה רואה אותה ("את בת 09, אמך נפטרה כבר לפני שנים רבות"), התפרצות בבכי או התעצבנות אינם עוזרים ולא יעזרו לעולם. כל אלה רק ירעו את המצב.