אלצהיימר ודמנציות אחרות | רחל ברנבאום עורכת

הטיפול והתמודדות המטפלים עם תשושי נפש בקהילה 54 כדי להתאים את הטיפול לאדם המסוים ולצרכיו. פעילויות ותעסוקה צריכות לענות על הצרכים הבסיסיים של המטופל למגע חברתי ולתעסוקה מאתגרת ומשמעותית. גמישות דרושה גם בהכוונת הטיפול לשימור תחושת הזהות של המטופלים. במחקרים קודמים תארנו את הזהות התפקודית של אנשים עם דמנציה, הכוללת זהות של תפקיד תעסוקתי (כמו מורה או רופא), זהות של תפקיד במשפחה (לדוגמה אב, בן), זהות הקשורה לעיסוקי פנאי (מטייל) וזהות המתארת תכונה או סמן חשוב לאדם (כגון, שייכות לכת חסידית, אחריות). זהויות אלו, שנבנו במהלך החיים, יכולות לשמש נושאי שיחה ואמצעי להפעלת אנשים עם דמנציה וכך לשפר את תחושותיהם ואת התנהגותם ; Cohen-Mansfield, Golander & Arnheim, 2000; Cohen-Mansfield, ( Parpura-Gill & Golander, in press; Cohen-Mansfield,. Parpura-Gill .) & Golander, 2006 נוסף על כך, צריכות להילקח בחשבון יכולות קוגניטיביות, סנסוריות ומוטוריות עכשוויות, .) Cohen-Mansfield, 2000 כמו גם היכולות של החולה להבין, להגיב ולעבד מידע ( חשוב להעצים יכולות סנסוריות, כמו שיפור הראייה על ידי התאמת משקפיים; שיפור השמיעה על ידי שימוש במכשירי עזר. הערכת צרכים בסיסיים ממצאי המחקרים והניסיון הקליני מעלים מספר דרכים להבנת הצרכים והרצונות של זקנים. חשוב שהמטפלים יאזינו בתשומת לב לדברי המטופל ולבקשותיו, גם כאשר 1. תקשורת: המידע אינו ברור. לעתים קרובות, האדם עם הדמנציה כן מתקשר, אבל המטפלים מתעלמים מהמידע מסיבות שונות, ביניהן: קיימת תפיסה שאנשים עם דמנציה לא מדברים בצורה הגיונית ולכן אין טעם להקשיב להם; ההתנהגות של האדם עם הדמנציה מנוגדת לתפיסת המטפלים בנוגע להתנהגות ראויה. לדוגמה, הם יתייחסו בביטול לבקשת האדם לשתות, כי הוא "שתה רק עכשיו"; לאנשים עם דמנציה קשה לתת תיאור מלא לגבי מה מטריד אותם. לדוגמה, כאשר הם חווים כאב; המטפלים מקשיבים בדרך כלל לדברים הנאמרים באופן מפורש על ידי האדם עם דמנציה ולא למסרים החבויים. למשל, אדם עם דמנציה יכול לומר שקר בחוץ או שהמקום רטוב, כאשר הכוונה היא שקר לו או שהוא רטוב; כישורי התקשורת של המטפלים אינם מספקים. לדוגמה, המטפלים צריכים לוודא שאדם עם דמנציה יכול לראות אותם כאשר הם מדברים אליו ולהשתמש בשיטות Cohen-Mansfield,2000; Ripich, תקשורת המותאמות לאנשים עם דמנציה ( .) 1994; Ripich, Ziol & Lee, 1998 · · · · ·