טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

104 חלק ראשון לסיכום, בעשור האחרון אנו עדים לגידול בתכניות באירופה ובארצות הברית להספקת שירותים על פי העיקרון של הצרכנות הישירה ושל הכללת קצבאות כספיות בסל שירותים המיועד לאוכלוסייה הסובלת ממוגבלויות שונות. מספר מחקרים העוסקים בסוגיית מתן שירותים בעין לעומת גמלאות כספיות מצביעים על שביעות רצון גבוהה של הצרכנים בתכניות לצרכנות ישירה בכלל, ושל צרכנים בתכניות לגמלאות כספיות בפרט. מהספרות המקצועית שנסקרה נראה, שעדיין יש צורך בנתונים אמפיריים נוספים כדי להעריך את היתרונות של כל אחד מסוגי ההטבות ולהעמיק את ההבנה בנושאים, כגון: האם בפועל מקבל הקצבה נהנה מחופש גדול יותר לבחור בין ספקים? מהן ההשלכות של הספקת קצבאות כספיות על איכות השירותים? מהן ההשלכות של צרכנות ישירה על תנאי ההעסקה של העובדים? מהן ההשלכות של הספקת קצבאות כספיות על ההוצאה הציבורית? כאמור, אחרי למעלה מ-02 שנים של יישום חוק הטיפול הממושך הקהילתי בישראל, התעורר מחדש הדיון על הקצבאות הכספיות לעומת שירותים בעין. בשלב זה, עדיין לא ברור כיצד יתפתח בארץ דפוס זה של הספקת שירותים לזקנים מוגבלים. אחריות המשפחה ואחריות המדינה בסיוע לזקנים המוגבלים בתפקודם סוגיית חלוקת האחריות בין המדינה למשפחה מלווה את שירותי הרווחה בכל התחומים. בכל מדינות הרווחה קיימת תפיסה, שלמדינה יש אחריות בהבטחת איכות חייו של הפרט. המדינה לוקחת, למשל, חלק באחריות להבטחת הכנסה והיא גם לוקחת על עצמה אחריות להספקתשירותי בריאות. רמתההכנסההמינימליתאו סלשירותי הבריאותשמדינתהרווחה מספקת נתונים לשינויים על פי סדרי העדיפויות הנקבעים בדרך כלל בזירה הפוליטית. ניתן לומר, שבתחום הטיפול הממושך, ובמיוחד בתחום של הספקת סיוע במסגרת הבית, המדיניות נמצאת עדיין בשלבי התפתחות ומלווה בלבטים רבים בנוגע לקביעת גבולות האחריות בין המשפחה למדינה. גם במדינות הסקנדינביות, שבהן קיימת הסכמה רחבה באשר לאחריות המדינה, גבולות האחריות עדיין לא חד-משמעיים ומשתנים עם הזמן, בין Sundström, היתר כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה והנטל הכלכלי על שירותי הרווחה ( ). עובדה היא, שלמרות ההתפתחות המואצת של שירותים Johansson & Hassing, 2002 לטיפול ממושך בכלל, ושל טיפול במסגרת הבית בפרט, המשפחה היא עדיין מקור הסיוע ). מערכות השירותים הפורמליים לזקנים מוגבלים OECD, 2005; Wiener, 2003 העיקרי ( באים, במרבית המדינות, להשלים את הסיוע של המשפחה. למערכת הערכית ולתפיסת המחויבות של המשפחה תפקיד מרכזי העומד בבסיס עובדה זו, אך אין להתעלם מגורמים כלכליים. גם מדינות עשירות, כמו מדינות סקנדינביה, לא יכולות להרשות לעצמן לשאת בנטל הטיפול ללא סיוע של המשפחה. לכן, על אף ההבדלים הערכיים והתרבותיים שבין