טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

114 חלק ראשון הניסיון בישראל אחד האפיונים של המערכת בישראל הוא הפיצול באחריות למימון ולהספקת הטיפול בין ארגונים שונים. הפיצול קיים בין הטיפול האקוטי והממושך, הן בהתייחס לטיפול בבית והן בהתייחס לטיפול במסגרת אשפוז ומיסוד, ופיצול בין הטיפול בחולים תשושים, סיעודיים וסיעודיים מורכבים. האחריות נחלקת בין ארבעה ארגונים עיקריים: משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים. הפיצול בין הארגונים השונים פוגע ברצף הטיפול והוא אחד המכשולים להספקת שירותים הולמים ויעילים. בריאות, שירותי סל פי על על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שירותים רפואיים יינתנו בבית. הטיפול הרפואי באנשים מוגבלים במרפאות ובין בין אמבולטורי, ביניהם טיפול רפואי המרותקים לביתם ניתן על ידי רופא המשפחה והיחידות לטיפולי בית, כפי שמתואר בפרק העוסק ביחידות אלה. במסגרת העברת האחריות להספקת כל שירותי הבריאות מן המדינה אל קופות החולים, נקבע שגם הטיפול והאשפוז הממושך בחולים סיעודיים ותשושי נפש יועברו ממשרד הבריאות לידי הקופות. הפעלת סעיף זה בחוק נדחתה, אך לא ירדה מסדר היום הציבורי, ולא נרחיב כאן את הדיבור מאחר שעניינו של הפרק לדון בטיפול בית בקהילה. בישראל נוצר מצב של פיצול בתוך המערך של השירותים המסופקים לזקנים מוגבלים בביתם, ולא רק בין הטיפול בבית לבין הטיפול במסגרת מוסדית, ובין הטיפול הממושך בכלל לבין יתר השירותים. קופות החולים מספקות את הטיפול הרפואי בבית; ביטוח לאומי מספק שירותים של טיפול אישי (עזרה ברחצה, הלבשה, אכילה וניידות) וסיוע בניהול משק הבית בצורה מצומצמת, עבור זכאי חוק ביטוח סיעוד; משרד הרווחה והשירותים החברתיים מספק סיוע בטיפול אישי ובניהול משק הבית לזקנים מוגבלים, שאינם זכאים לחוק ביטוח סיעוד (כי אינם מגיעים לרף המוגבלות שנקבע), אך רק לזקנים עניים ואילו משרד הבריאות מופקד על הנושא של ציוד רפואי והתאמת דיור. הפיצול מתבטא ברמה התקציבית, ברמה הארגונית וברמה של הספקת השירותים. מצב זה מקשה על מתן טיפול תוך ראייה כוללת של צורכי הזקן ואף יוצר חוסר יעילות במערכת. הניסיון הבינלאומי באופן כללי, מרבית המדינות המפותחות לא שילבו את הטיפול הממושך באופן מלא עם מערכת הבריאות הכללית. במדינות מסוימות עשו מאמץ לשלב באופן חלקי את הרכיבים של טיפול ממושך, כגון בגרמניה, שבה היהשילוב מינהלי, אך לא היהשילוב מבחינה מימונית. יש לציין, שבכל המדינות שבהן קיים חוק ביטוח סיעוד בחרו ליישם תכניות נפרדות ומיוחדות להספקת טיפול ממושך ולא באמצעות שילוב מימוני בתכניות הביטוח הכללי שהיו קיימות, אך ניתן למצוא בהן שילוב ברמה הארגונית וברמת ההספקה. לעומת זאת, במדינות שבהן