טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

120 חלק ראשון התנהגות, הם גורמיםמרכזיים לפנייה לסידור מוסדי. מבחינתמאפייניםהקשורים למשפחה, קיימות עדויות רבות, שרמת העומס והדחק של המשפחה מנבאים השמה מוסדית. למעשה, עצם קיומה של משפחה בקרבת מקום נמצא כמשתנה מרכזי המסביר את יכולתם של מבחינת מערכת השירותים .)Chen, Mefford, Brown et al., 2008( זקנים להישאר בבית בקהילה, כאמור לעיל, זמינותםשל שירותים קהילתיים בהיקף משמעותי, יחד עם יצירת רצף טיפולי וניהול טיפול, נמצאו כמאפשרים לזקנים להישאר בקהילה, כפי שעלה מהממצאים .) MacAdam, 2008 ; Hansen, 2008 של תכניות הדגמה שונות ( מיותר לציין, כי בפועל ההחלטה נובעת משילוב של גורמים שונים. עלות-תועלת של הטיפול בבית מול הטיפול במסגרת מוסדית ) היא הציפייה downward substitution העניין של קובעי מדיניות בהחלפה-כלפי-מטה ( לחיסכון בהוצאות ושיפור באיכות הטיפול, אלא שהאתגר מורכב יותר ממה שאפשר לחשוב. ) של שירותים חלופיים אלה, cost-effectiveness מחקרים, הבודקים את העלות והיעילות ( מראים תוצאות מעורבות. אחת הבעיות הגדולות היא, שלא ברור אם הרחבת הטיפול הביתי תקטין את סך הכול ההוצאות לטיפול ממושך, על אף שהעלות הציבורית של הטיפול בבית עבור מרבית הזקנים (במיוחד אלה המוגבלים במידה קלה ובינונית) זולה יותר מזו של הטיפול במסגרת מוסדית. זאת, משום שהרחבת הכיסוי, קרי הגדלה משמעותית במספר האנשים המקבלים טיפול בבית עשויה לקזז את ההפחתה בהוצאות הטיפול המוסדי ואפילו לגרום לגידול בהוצאות. הראיות מצביעות, שהרחבת הטיפול הביתי יעילה כאשר הוא מסופק לזקנים שאכן היו נכנסים למוסדות. לכן, המפתח להשגת יעילות נמצא בזיהוי מתאים של אוכלוסיית היעד. אם רוצים להימנע מגידול בסך ההוצאות לטיפול ממושך על ידי הספקת טיפול בבית, הרי שטיפול זה חייב להיות מכוון לאותן האוכלוסיות שהיו פונות לטיפול מוסדי. אולם, אם תכניות לטיפול בית משרתות אוכלוסיות שבכל מקרה לא היו פונות לטיפול מוסדי, ההוצאות רק יגדלו, כי אז אין מדובר על מניעת מיסוד אלא פשוט על תוספת שירותים והרחבת הכיסוי. כפי שנידון לעיל, גורמי הסיכון לסידור מוסדי מוכרים וידועים, עם זאת, ידוע גם, שעל כל זקן במוסד נמצא מספר זקנים בקהילה עם אותם גורמי הסיכון שלעולם לא ייכנסו למוסד. לכן, השאלה של איתור אוכלוסיית היעד המתאימה אינה פשוטה כלל. למעשה, עד היום ניתן דגש רב על הסוגיה של עלות ויעילות של הטיפול בבית לעומת הטיפול במסגרת מוסדית. מעט מאוד דגש ניתן להיבט של התועלת או לתרומה הדיפרנציאלית עבור הזקן. כדי להגיע למסקנות מושכלות ומבוססות, מחקרי ההערכה חייבים לכלול היבטים של תוצאה ותרומה לבריאותו של הזקן ולאיכות חייו, יחד עם בחינת נושא העלויות. אחרת, תכניות המניבות תוצאות ירודות מבחינת בריאותו של הזקן עשויות להיחשב כשקולות או טובות רק בגלל יכולתן להביא לחיסכון בהוצאות. לרוב, מחקרים