טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

121 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם כלכליים אינם מטפלים בסוגיה זו באופן משביע רצון. יתרה מכך, דרוש מחקר נוסף שיכול ) של החלופות השונות, מאחר שלא בהכרח outcomes לתת את הבסיס העובדתי לתוצאות ( יש לראות בחיסכון בהוצאות את היעד הרצוי, אלא מתן הטיפול ההולם ביותר, גם אם זה באותה עלות. האם הטיפול בבית הוא תמיד טוב יותר? כאמור, כפי שעלה מספר פעמים בפרק זה, רוב הזקנים מעדיפים להישאר בבית ואנשי מקצוע מאמינים שזו הגישה הטיפולית הטובה ביותר כדי להבטיח את איכות חייהם של הזקנים. עם זאת, המציאות אינה פשוטה כל כך ויש להצביע על היתרונות, אבל גם על הבעיות הנובעות מהזדקנות במקום. בצד היתרונות לרווחתו הנפשית והחברתית של הזקן, להזדקנות במקום יש גם חסרונות המתבטאים בחיי היומיום של הזקן. בין היתרונות ניתן לכלול שימור האוטונומיה, העצמאות והפרטיות. לבית יש משמעות עמוקה וסימבולית במיוחד בקרב זקנים לחיזוק תחושת הקוהרנטיות וההמשכיות בחייהם. עם זאת, ה"בית" של הזקן יכול להיות מקום לחוויות שליליות, כגון: בידוד, בדידות והיעדר תמיכה; הזקן המוגבל עלול להרגיש בבית לא בטוח ופגיע; הסביבה הפיזית של הבית עלולה לערער את יכולתו לחיות באופן עצמאי. יש המרחיקים לכת ואומרים, שעבור זקנים מסוימים, הבית עלול להפוך ). טענה נוספת היא, Sixsmith & Sixsmith, 2008 למעין "בית סוהר" ולמקום של מועקה ( שלא צריך לקחת בקלות דעת את ההעברה של האחריות לטיפול למשפחה, גם במצבים מאוד מורכבים, ושהטכנולוגיה הרפואית מאפשרת למעשה להפוך את הבית לבית חולים. Guberman, למצב זה יש גם השלכות שליליות על רווחתו של הזקן ושל בני משפחתו ( .) Gagnon, Cote et al., 2005 מכאן, שההחלטה על המקום הטוב ביותר עבור האדם הזקן צריכה לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים שלו בזמן ובמצב נתונים. יתרה מזאת, תכניות טיפול במסגרת הבית בזקנים המוגבלים בתפקודם צריכות לכלול את הרכיבים העונים על מכלול הצרכים של הזקן בתחום הנפשי, החברתי והסביבתי, ולא רק הספקת טיפול אישי ועזרה בניהול משק הבית, כפי שנמצא במרבית התכניות הקיימות בישראל ובמדינות האחרות. סיכום לרוב, הטיפול הממושך שבא לענות על צרכים של זקנים עם מוגבלות תפקודית לא היה בראש סדרי העדיפויות של קובעי מדיניות בתחום הבריאות והרווחה. הצורך בריסון עלויות ואולי התמקדות יתר בטיפול הרפואי האקוטי, יחד עם העובדה שהמשפחה תמיד לקחה אחריות רבה לטיפול בזקנים מוגבלים, תרמו להתפתחות האיטית של המדיניות ושל מערכת