טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

122 חלק ראשון השירותים לטיפול ממושך. עם זאת, כתוצאה משינוים דמוגרפיים, חלים שינויים דרמטיים בצורכי הבריאות של האוכלוסייה ברחבי העולם. טיפול במחלות כרוניות, באנשים עם מוגבלויות, וההזדקנות של האוכלוסייה, מציבים כיום אתגר גדל והולך בכל העולם. לפיכך, החיפוש אחר מדיניות אפקטיבית לטיפול בזקנים מוגבלים, הוא אחד האתגרים הדוחקים. אין פרדיגמה אחת ויחידה, וישראל, כמו מדינות מפותחות אחרות, מתנסה בגישות שונות. פרק זה דן במספר סוגיות מרכזיות המעסיקות את קובעי המדיניות ומפתחי השירותים: סוגיות תכנוניות של מערכת השירותים לטיפול ממושך בכלל, ושל טיפול ממושך במסגרת הבית בפרט; גישה ביטוחית או לא; גישה אוניברסלית או לא; שירותים בעין או גמלאות כספיות; חלוקת האחריות בין המשפחה למדינה; רצף טיפול ופיצול; חלופה בין שירותים במסגרת הבית לבין שירותים מוסדיים. הדרך שבה פותרים סוגיות אלה מעצבת למעשה את המדיניות ואת מערכת השירותים המסופקת בפועל לזקנים ולבני משפחותיהם. כאמור, המדיניות בתחום זה נמצאת עדיין בשלבי התהוות והרפורמות המרובות, שעליהן הצבענו במהלך הפרק, רק מעידות על כךשעדיין מחפשים אתהדרך ליצירתהאיזוניםהאופטימליים. זאת, כדי לענות על הצרכים של זקנים עם מוגבלות תפקודית ולרסן עלויות, וכן למצוא איזון מתאים בין תפקיד המשפחה לתפקידה של המדינה.