טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

173 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם חוק ביטוח סיעוד במבחן הזמן פרק ז': יוחנן שטסמן מבוא חוק המסגרת לביטוח סיעוד נחקק בכנסת בשנת 0891, אך תוכנו התפתח בהדרגה. תוכן זה נוצר בעקבות המלצותיה של ועדה ציבורית ("ועדת מן"), שקבעה הן את העקרונות והן את התכנים אשר לפיהם ראוי לבנות את הביטוח הסיעודי לקשישים הנזקקים לכך. הוועדה כתבה שני דינים וחשבונות, האחד של הרוב והשני של המיעוט, שנחלקו במספר עקרונות הנוגעים לביטוח הסיעודי ובעיקר האם לתת סיעוד ביתי בעין, קרי, שירותי מטפלות בקשישים בביתם שיישלחו על ידי המוסד לביטוח לאומי או מטעמו, לעומת דעת הרוב שסברה, כי מן הראוי לתת גמלה כספית לקשיש הנזקק לסיעוד והוא או בני משפחתו יטפלו בכל הכרוך במתן הטיפול הסיעודי בבית (מן, 3891). כשהגיע החוק לחקיקה בכנסת בשנת 6891 נהפכו היוצרות והכנסת קבעה, כי הסיעוד יינתן בעין, כפי שנאמר בסעיף 522 א' לחוק (החוק, :)2008 "(א) זכאי לגמלה לפי פרק זה יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. (ב) ...תשולם גמלת סיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד כפי שקבעה ועדה מקומית מקצועית ולא לידי הזכאי." הרקע לחקיקת חוק ייחודי וחשוב זה היה המצב הדמוגרפי בארץ, שהשתנה מאוד בשנים שמאז קום המדינה ב-8491 ועד חקיקת החוק. עם קום המדינה היה שיעור הקשישים בני 56 ומעלה כ-%8.4 באוכלוסייה. ב-5691 עלה שיעור זה ל-%1.6 וב-5791 ו-5891 הוא טיפס ל-%9.7 ול-%9.8 בהתאמה. החל מ-5991, באמצע קליטת גל העלייה הגדול מרוסיה, התייצב שיעור הקשישים על %9.9 מהאוכלוסייה ונשאר בשיעור זה עד שנת 6002. ב-8002 ירד שיעורם של הקשישים ל-%7.9 מהאוכלוסייה (ברודסקי, שנור ובאר, 9002). בשנים +85 עד +75 העלייה בתוחלת החיים וריבוי הקשישים, ובעיקר עליית שיעור בני האחרונות, הגדילו מאוד את מספר הקשישים המתקשים בתפקוד היומיומי בביתם וגם את מספר הקשישים שנזקקו לאשפוז גריאטרי פעיל, אשפוז סיעודי או אחר. זאת, כיוון שככל שעולה הגיל מתרבות המחלות ובמקביל חלה נסיגה מתמדת ביכולת התפקוד הפיזית והרוחנית של חלק גדל והולך של האוכלוסייה המבוגרת. שינויים וצרכים אלה הביאו ), לחקיקת חוקים המבטיחים Schmid בישראל, כמו גם במדינות רווחה אחרות (5002 , שירותים סיעודיים לזקן הנמצא בביתו. במקביל, התפתח הצורך בפתרונות סיעודיים