טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

176 חלק שני חוק ביטוח סיעוד אמור היה להשתלב כחוליה הראשונה ברצף הטיפול הסיעודי כאשר מצבו התפקודי והרפואי של הקשיש מחמיר עם הזמן. דהיינו, קשיש במצב סיעודי בביתו, שמצבו החמיר עם הזמן, והוא מתקשה או שאינו יכול עוד ללכת, אמור להיות מועבר לאשפוז במחלקות של תשושים, שבפיקוח ובמימון משרד הרווחה או במוסד סיעודי (כולל במוסד לתשושי נפש), שבמימון ובפיקוח האגף לגריאטריה של משרד הבריאות, או במחלקות גריאטריות פעילות, כולל סיעוד מורכב שבמימון קופות החולים. כל אלה על פי חומרת מצבו של הקשיש. העברה זו של חולים קשישים בין הדרגות השונותשל הטיפול הסיעודי, שאמורה הייתה להיות, לכאורה, חלקה וקלה, לא התגשמה למעשה, ושיתוף הפעולה שבין גופים ממלכתיים וציבוריים אלה מצומצם מאוד. בעבר הועלו רעיונות שונים ליתר שיתוף פעולה. ועדת מומחים בין משרדית לרה-ארגון של השירותים הסיעודיים והרפואיים לקשישים במדינה, שמינו במשותף שר העבודה והרווחה ושר הבריאות, הצביעה על דרכים אפשרויות וראויות לעבודה משותפת, ללא מיזוג מינהלי וכספי, של כלל שירותי הסיעוד במדינה. מדובר בעבודה משותפת, שתתבצע ממוקד מחוזי או עירוני אחד, ובו ישולבו המשרדים העוסקים בביטוח סיעוד, שירותי דיור מוגן ותשושים של שירותי הרווחה, שירותי הסיעוד המוסדי של לשכות הבריאות המחוזיות ושירותי השיקום והסיעוד המורכב של מחוזות קופת חולים. אולם, ניסיון זה לא צלח (שטסמן, 1002; 0002). ההישג היחיד היה בשילוב טופסי ההערכה וההחלטה של הגופים השונים למבחני זכאות ולמבחני הכנסה אחידים, הנמצאים בשימוש כולם. ראוי לציין עוד, שעד כה כמעט שלא נערך מחקר מדעי שיטתי היכול לאשר או לשלול את ההנחה, שחוק ביטוח סיעוד אכן החליף שירותים רפואיים או סיעודיים מוסדיים או חסך בהם או בעלותם. אמנם נאון ושטרוסברג הצביעו על ירידה קלה בשיעור המיסוד לעומת ), אבל אין נתונים על ירידה בשיעורי המיסוד Naon & Strosberg התחזיות ב-2991 (6991 , בפועל לאורך זמן. מאידך גיסא, נראה, שהסיעוד הקהילתי על סל השירותים שלו אכן שיפר במידה רבה את רמת השירות הסיעודי הכללי במדינה, אך הוא כרוך בעלויות גבוהות למדי. ייתכן שגם תרם את חלקו להארכת תוחלת החיים הכוללת של הקשישים במדינה (שטסמן, .)2001 הזכאות הביטוחית ומבחן התלות גמלת הסיעוד מובטחת לכל מי שנמצא זכאי על פי הכללים האחידים והשוויוניים שנקבעו בחוק ובתקנות. הזכאות נקבעת, כאמור, במבחן "הערכת התלות", שהוא לכאורה מבחן מובנה ואובייקטיבי, עם פגמים מעטים, יחסית (שטסמן, כהן וגינסברג, 1991). מבחן התלות נערך בביתו של הקשיש בידי מעריכים מקצועיים שהוסמכו לכך, ביניהם אחיות/אחים, פיזיותרפיסטיות/ים ומרפאות/ים בעיסוק, שעברו הכשרה מתאימה. במבחן התלות נבדקת