טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

178 חלק שני הוועדה המקצועית המקומית האחריות לקביעת תכנית הטיפול לשירותי הסיעוד הנחוצים לקשיש התלוי בזולתו, הנמצא בביתו והזכאי על פי החוק לגמלת סיעוד, הוטלה, לפי סעיף 232, על "ועדה מקומית מקצועית", ששר הרווחה ממנה וקובע את אזור פעולתה. לפי סעיף 132 לחוק, "חברי הוועדה יהיו אחות של שירותי הבריאות, עובד סוציאלי של שירותי הרווחה המקומיים ועובד המוסד". ועוד נאמר שם, ש"הוועדה תתייעץ עם רופא". במשך השנים הוקמו כ-003 ועדות סיעוד באזורים שונים בארץ, כל אחת באזור גיאוגרפי שהוגדר על פי השתייכות לרשות מקומית. יש ועדות גדולות, המטפלות ב-005 עד 000,1 זקנים ויש ועדות קטנות, שבטיפולן עד כ-005 זקנים. לרשות הוועדות עומדות בכל אזור עשרות רבות של נקודות שירות של ארגונים המספקים שירותי סיעוד, חלקם חברות למטרות רווח וחלקם עמותות הפועלות כמלכ"ר. לוועדה המקומית יש סמכות רבה לקביעת תכנית הטיפול והשירותים שהקשיש זקוק להם וגם כוח רב לקבוע מי יהיה נותן השירותים שלו. המוסד לביטוח לאומי קבע, שהוועדה חייבת לשתף את הקשיש באפשרויות העומדות לפניו מתוך סל שירותי הסיעוד (לוח מספר 2). בפועל, רק חלק קטן למדי מן הקשישים בוחרים בעצמם את השירותים מתוך ה"סל" ואת ספקיהם. לפי הערכת ספקי השירותים, רק %03 בממוצע מן הקשישים מימשו את זכותם זו, ואילו מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי העריך בשנת 8991, שרק %04 בערך מן הזקנים מימשו אותה (שמיד, 8991). עוד נמצא במחקר של מינהל המחקר והתכנון, שזקנים סיעודיים ומשפחותיהם אינם נוטים לבחור בעצמם את ספקי השירותים, אלא נוטים, ברוב המקרים, לקבל את המלצתה או את קביעתה של הוועדה המקומית, או המלצה של עובדת סוציאלית, של אחות או של המטפלת. היעדר מעורבות של ממש מצד הזקן בבחירה צוינה גם במחקר נוסף, שבו נאמר, ש"הארגון נבחר על ידי הוועדות המקומיות ולפי שיקול דעתן, ורק במקרים מעטים משתתפים הזקנים ו/או בני משפחותיהם בבחירת הספקים" (קטן ולבנשטיין, 9991). עם זאת, במחקר פנימי שערך מינהל המחקר והתכנון בעבר על קשישים זכאים שטופלו בשבע ועדות סיעוד נמצא, ש-%05 בערך מן הקשישים דיווחו שהם בחרו בחברה הנותנת את השירותים.