טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

190 חלק שני המחוקק הייתה לתת שירות סיעודי אישי קבוע ולא סיוע כספי למשפחה, כי עזרתה - בעיקר עזרת ילדים - נחשבת, כאמור, כמובנת מאליה. צמצום כוחן של עמותות וחברות אינו יעד ולא מטרה, כל עוד הן ממלאות את תפקידן על פי החוזה עם המוסד לביטוח לאומי. לאחר שזכו במכרז הסיעוד, יש יותר ממאה עמותות וחברות שזכו ביושר ובמקצועיות במכרז מסובך זה, המגדיר מראש גם את רווחיהן. הטענה כי גמלת כסף תקטין את ההוצאה הממשלתית אינה נכונה וזאת משוםשההפרש של %02 בין גמלת כסף לעלות סיעוד בעין נובע מתשלומי מע"מ וממסים אחרים החוזרים לממשלה. לכן, אין ולא יהיה הבדל משמעותי בהוצאה הממשלתית בין גמלת כסף לשירות סיעוד בעין. ההנחה כי ניתן להקטין את מנגנון הביטוח הלאומי אם יינתנו גמלאות כסף במקום סיעוד נובעת מחוסר הבנה. ההיפך הוא הנכון. יידרשו עובדים רבים נוספים כדי לוודא שאכן הקשיש קונה בגמלת הסיעוד שירותי סיעוד מתוך הסל, ויידרש מנגנון מיוחד לטפל בתופעות החריגות, שצפוי כי תהיינה רבות. תמצית טיעוני המצדדים במתן שירותי סיעוד בעין והמתנגדים למתן גמלת כסף היא: במתן גמלת כסף לסיעוד קיים חשש כי הזקן הסיעודי יעשה שימוש שאינו תואם את מטרות חוק הסיעוד, קרי מטפלת לא תועסק כלל או לא במספר השעות הנדרש. כן קיים חשש של שימוש בכספי גמלת הסיעוד על ידי בני המשפחה, שלא לצורך טיפול בזקן אלא כחלק מהזנחה או התעללות הקיימת גם במסגרות משפחתיות. קיימים קשיים בהעסקה עצמית של מטפלים מתאימים שעברו הכשרה ושיש עליהם פיקוח, קשיים בתשלום שכרם ובעיקר בעול הכבד של התשלומים הסוציאליים הנלווים וכן קשיים במציאת מחליף בעת היעדרות המטפלת בשל חופשה, מחלה או סיבה אחרת. טענה נוספת היא, שישהשלכותשליליות לפגיעה בחברות ובעמותות הסיעוד, שהקימו רשת מסועפת, ארצית ומקומית למתן שירותי סיעוד טובים ויעילים לאוכלוסייה הקשישה והמספקות תעסוקה לכ-000,57 מטפלות ומטפלים ישראלים, העובדים בחברות ובעמותות אלה. מתן גמלה כספית עלולה, אפוא, לפגוע לא רק בחברות ובבעלי השליטה בהן, אלא גם במטפלות ובפרנסתן ולהגדיל את האבטלה. יתרה מכך, חברות ועמותות הסיעוד מנוסות בגיוס, בקליטה ובהשמת מטפלים לקשישים. הקשיש הבודד יתקשה למצוא מטפלת בשוק החופשי, ולהיפך, מטפלת המעוניינת בעבודה תתקשה במציאת מעסיק ובהבטחת שכרה וזכויותיה הסוציאליות. טיעון נוסף שהושמע בעד המשך מתן גמלאות הסיעוד בעין נובע מהמאפיינים של הקשישים מקבלי הגמלה. מתברר כי ב-8002 %82 מהזכאים היו בני גיל 08 עד 48 וכ-%33 נוספים היו מעל גיל 58. זאת ועוד, כ-%17 מהזכאים הן נשים, %74 גרים בגפם וכ-%04 גרים רק עם בן זוג, שהוא/היא בדרך כלל בגיל דומה (לוח מס' 3). ידוע