טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

196 חלק שני מטרת הטיפול - לאפשר לחולה ולמשפחתו לנצל את הזמן שנותר לחיות בצורה המיטבית. ) מאפייני הטיפול הפליאטיבי הם: WHO על פי הגדרה של ארגון הבריאות העולמי (0102 , הקלת הכאב וסימפטומים מטרידים אחרים; תמיכה בחיים ותפיסת המוות כתהליך נורמלי; המטרה אינה להחיש או לדחות את מותו של החולה; שילוב של היבטים נפשיים ורוחניים בטיפול בחולה; מתן מערכת תמיכה המסייעת לחולה לחיות חיים פעילים ככל האפשר עד למותו; סיוע לבני המשפחה להתמודד עם מחלתו של החולה ועם מותו; עבודת צוות, כדי להתמודד עם הצרכים של החולה ובני משפחתו גם בשלב האבל; שיפור איכות החיים של החולה. הוספיס הוספיס הוא למעשה טיפול פליאטיבי-תמיכתי לקראת סוף החיים. במקומות שונים בעולם ההגדרה לסוף החיים מבחינת זמן יכולה להיות שונה, אך בצפון אמריקה ובמדינת ישראל מדובר בזמן הישרדות ממוצע של כחצי שנה. מטרת הטיפול היא לאפשר לחולה לחיות ללא כאב או ללא סימפטומים גופניים אחרים, אלא ברוגע ובכבוד עד רגע המוות. סבל סבלו של אדם מחייב התייחסות לארבעה ממדים: : סבל שהאדם חש בגופו. דוגמאות לכך כוללות: כאב על צורותיו השונות, קשיי נשימה, גופני בחילה וכל אי-נוחות גופנית אחרת. : למשל: דיכאון, עצב , חרדה ופחד. לקראת סוף החיים קיים עצב נוכח הפרידה הצפויה נפשי וקיים פעמים רבות פחד מהבלתי נודע, חשש מחוסר האונים ההולך וגובר, מסבל קשה שלא יהיה לו מענה ראוי. : סבל הנגרם על ידי פגיעה ביחסים שבין החולה והסובבים אותו, בעיקר חברים ובני חברתי משפחה. : פגיעה בערכים של החולה, שנובעת ונגרמת ממחלתו. למשל, אצל אנשים רבים רוחני עצמאות ואוטונומיה הם ערכים מאוד חשובים. אצל אדם החולה במחלה כרונית מתקדמת, פעמים רבות קיימת פגיעה ביכולתו של החולה לשרת את עצמו והוא