טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

198 חלק שני הקימה 83 שנים קודם לכן. מאחוריה השאירה דיסציפלינה חדשה ופילוסופיית טיפול ברפואה, שבמהלך השנים התפתחה והתפשטה בעולם כולו. קיימות סיבות רבות לכך שאנשים מסיימים את חייהם שלא במסגרת הבית. ראשית, קיימת התחושה, שבאמצעות הרפואה המודרנית המתקדמת בבית החולים אפשר לרפא, לטפל ולשפר את מצבו של החולה בכל מקרה. בקרב הרופאים, מוות נתפס ככישלון של מערכת הבריאות בכלל ושל הרופא עצמו בפרט ומכאן גם האמונה, שבמסגרת בית החולים אפשר בכל זאת להרחיק את המוות. קיימת תחושה, שבבית חולים מצילים חיים, גם כאשר מצבו של החולה קשה וברור שהמוות קרב. יש רצון גם של החולה ובעיקר של משפחתו, לבדוק האם בכל זאת ניתן לעשות משהו כדי לדחות את המציאות המרה. שנית, קיימת הכחשה של הזיקנה ושל המוות, יש אידיאליזציה של האדם הצעיר והבריא, ולצורך זה אנשים עושים מאמצים רבים לשמור על צעירותם. בקרב משפחות רבות קיימת נטייה שלא לדבר על נושאים הקשורים לסוף החיים. משפטים, כגון "אל תספר לאבא מה יש לו כדי לא לצער אותו לקראת סוף חייו" הם מאוד שכיחים. באווירה כזו לא ניתן לדעת את רצונותיו והלך רוחו של החולה הנוטה למות. במחקרים שונים שנערכו גם בארץ וגם במדינות שונות במערב אירופה ובצפון אמריקה מתברר, שרוב האנשים היו רוצים לסיים את חייהם בביתם בחיק המשפחה .) Iecovich , Carmel & Bachner הקרובה להם ובסביבה מוכרת ותומכת (9002 , למרות זאת, בסופו של דבר, מעל %08 מהאוכלוסייה במדינת ישראל מסיימת את חייה בבית חולים או בבתי אבות ולא בבית. קיימות סיבות רבות לכך, אך כנראה שהסיבה העיקרית נובעת מהעובדה, שמערכת הבריאות אינה ערוכה להעניק שירות בריאות זמין ונגיש לטיפול בסוגיות השונות ובהיבטים השונים העולים בשלב של סוף החיים. מחקר ) שנעשה בבאר שבע, השווה בין Singer , Bachner , Shvartzman & Carmel , 2005( התמודדות המשפחות של חולים שנפטרו בבית במסגרת טיפול יחידת הוספיס בית לבין חולים שנפטרו בבית חולים, ללא תמיכה של יחידת הוספיס בית. התברר, שההתמודדות של משפחות שיקירם נפטר בבית הייתה יותר קשה, אך בסופו של דבר הם היו יותר מרוצים מהתהליך, מאשר קרוביהם של האנשיםשנפטרו בבית החולים. מעל %59 מהנשאלים דווחו, שאם היו צריכים לעבור את התקופה שנית היו שוב פעם בוחרים ללוות את יקירם ולאפשר Tamir , Singer & Shvartzman לו לסיים את החיים בבית. מחקר נוסף שנעשה בארץ (, 7002) בדק עלויות של טיפול בחולים בשנה האחרונה לחייהם. בהשוואה בין חולים שטופלו במסגרת הוספיס בית לבין חולים שלא טופלו במסגרת זו, אך נפטרו בבית החולים, נמצא שהחיסכון בעלויות בטיפול בית היה משמעותי ביותר. מתברר, שככל שהחולה מתקרב לסוף חייו, כך העלויות למערכת הבריאות עולות. מהמחקר עלה, שחולים במסגרת טיפול הוספיס בית מתאשפזים פחות בבתי חולים ובמוסדות רפואיים אחרים. הם גם פונים פחות לחדרי מיון ולשירותי ייעוץ רפואיים אחרים. בנוסף לכך, הם עוברים פחות בדיקות הדמיה