טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

211 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם יחידות לטיפול רפואי בבית פרק ט': אסתר יקוביץ, כלנית קיי, טלי סמסון ואדית קוגון מבוא טיפול רפואי בבית הוא טיפול הניתן על ידי שירותי הבריאות בתוך ביתו של החולה באמצעות צוות רפואי רב-מקצועי, הכולל בעיקר רופאים ואחיות ואנשי מקצוע נוספים בהתאם לצורך, כמו: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים. בהקשר זה יש להבחין בין טיפול בית הניתן על ידי מטפלות בית, למשל, במסגרת גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי (ראה פרק ז' העוסק בנושא), לבין טיפול רפואי בבית, הניתן על ידי אנשי מקצוע. המטרה המשותפת לשתי התכניות לטיפול בית היא למנוע או לעכב את הצורך במיסוד או באשפוז. אולם, בעוד שהתכנית הראשונה מיועדת לסייע לזקן בפעילות היומיומית ולפצות על ירידה תפקודית, הרי הטיפול הרפואי בבית מיועד לתת טיפול רפואי למגוון רחב של בעיות רפואיות לקבוצות אוכלוסייה שונות, אשר בשל אופי המחלה אין הם יכולים להגיע אל מתקני שירותי הבריאות על מנת לקבל טיפול רפואי. לכן, במקרים רבים, היעדר טיפול רפואי במועד עלול להחריף את מצבם ולהביא לשימוש בשירותי בריאות יקרים יותר. הטיפול הרפואי בבית מגיע אל ביתם של החולים על מנת לטפל במצבים רפואיים שונים, העלולים לגרום לסיבוכים או להידרדרות בריאותית. הטיפולים הנכללים במסגרת זו של טיפול רפואי בבית כוללים: שיקום לאחר אירוע רפואי, כמו: שבר בצוואר הירך, אירוע מוחי וכדומה; טיפול במחלות ממושכות הגורמות לפגיעה בתפקוד היומיומי ובעיקר בניידות, כמו: מחלות פרקים למיניהן, מחלות לב, מחלות בדרכי הנשימה; חולים לאחר אשפוז בבית חולים, הזקוקים להמשך מעקב ולטיפול עד להחלמתם המלאה; חולים סופניים בשלבים מתקדמים של מחלתם, המרותקים למיטתם, כמו חולי סרטן. אמנם, היחידות לטיפול בית של קופות החולים השונות מיועדות לתת מענה לצרכים של אוכלוסיות חולים שונות, על בסיס אופי המחלה והטיפול הרפואי הנדרש, אולם המציאות מראה, כי באופן טבעי רוב המטופלים ביחידות הם אנשים זקנים מעל גיל 56. זאת, מאחר שהעלייה בגיל כרוכה בעלייה בתחלואה לסוגיה השונים ובשיעור גבוה של זקנים המרותקים לבית. כתוצאה מכך, גובר הצורך בשימוש בשירותי בריאות ראשוניים. אולם, קשיי ניידות ונגישות לשירותי בריאות ראשוניים מונעים מזקנים רבים להגיע אליהם. מצב זה עלול להביא להחמרה במצבם הבריאותי של הזקנים ולהגביר את שיעור הפניות לחדרי מיון בבתי חולים, לאשפוזים ולסידורים מוסדיים לטיפול ממושך. על רקע זה קופות החולים השונות פיתחו תכניות לטיפול בית בחולים כרוניים, כמו גם בקבוצות סיכון אחרות (חולים מורכבים, סופניים, שיקומיים).