טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

212 חלק שני לטיפול רפואי בבית יש שתי מטרות עיקריות: 1. לאפשר לזקן לקבל טיפול רפואי בסביבה הטבעית והמוכרת לו ועל ידי כך למנוע אשפוזים העלולים לגרום לנזקים בריאותיים וקוגניטיביים, לעתים בלתי הפיכים וחריפים, Relocation כמו: זיהומים, מצבי בלבול כתוצאה ממיקום חדש (תופעה המוכרת כ- ) והתדרדרות תפקודית. syndrome 2. לרסן את ההוצאה הציבורית עבור שירותי בריאות, בעיקר שירותים יקרים, כמו אשפוזים חוזרים, משך האשפוז ופניות לחדרי מיון. פרק זה כולל שני חלקים עיקריים: בחלק הראשון מובאת סקירת ספרות ומתקיים דיון בסוגיות שונות הקשורות לטיפול רפואי בבית. החלק השני מתמקד בהצגת מודלים שונים של יחידות לטיפול בית אשר פועלות במסגרת שתי קופות חולים: כללית ומכבי, תוך ניתוח השוואתי בין המודלים השונים. חוק הבריאות הממלכתי, שנחקק בשנת 4991, קבע אמנם בסעיף 6 (3) כי יינתן "טיפול רפואי אמבולטורי, לרבות טיפול נפשי, בין במרפאה ובין בבית," אולם החוק אינו מגדיר באופן אופרטיבי אלו טיפולים יינתנו בבית ואף לא נקבעו תקנים או נהלים מחייבים על ידי משרד הבריאות בנושא. בהיעדר הגדרה מפורשת בחוק או בתקנות ולאור השונות במאפייני האוכלוסייה בין הקופות בהיבטים שונים, כגון: גיל ממוצע ושיעור הקשישים החברים בקופה, שיעור התחלואה הכרונית ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים ולאור הצורך למתן מענה המותאם לצורכי האוכלוסייה, תוך התאמה לסביבה העסקית בכל אזור (כגון: קירבה או ריחוק מבית חולים), פיתחה כל קופה מודלים המתאימים לה למתן טיפול רפואי בבית. סקירת ספרות שימוש בשירותי בריאות בקרב זקנים על רקע ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה בישראל והגידול המתמיד של זקנים החולים במחלות כרוניות ומרותקים לבתיהם, עולה החשיבות של פיתוח תכניות לטיפולים רפואיים ) הוא שירות הניתן בביתו של החולה, אשר home health care בבית. טיפול רפואי בבית ( נבצר ממנו להגיע למרפאות או למקומות שבהם ניתנים השירותים הרפואיים, כמו מרפאות חוץ בבתי חולים. שירות זה כולל מגוון רחב של טיפולים רפואיים ופרה-רפואיים. באופן זה אפשר למנוע או לדחות השמה במוסדות לטיפול ממושך וכן מצבים רפואיים חריפים, אשר עקב קשיי הניידות והנגישות של זקנים אלה לשירותי בריאות בקהילה נמנע מהם טיפול רפואי במועד, מה שעלול להביא להידרדרות במצבם הבריאותי ו/או התפקודי.