טיפול בית | בזקנים המוגבלים בתפקודם | אסתר יקוביץ, עורכת

217 טיפול בית בזקנים המוגבלים בתפקודם הבדלים מבחינת מדדי איכות, אך נמצא כי המודל הכוללני הציע מידה רבה יותר של גמישות מבחינת היענות לצורכי המטופלים מאשר המודל המתמחה. ) בדק את Holmes , Bentley & Cameron מחקר נוסף שנערך אף הוא באנגליה (3002 , עמדותיהם של קלינאים לגבי מודלים של שירות פסיכיאטרי לזקנים בבתי חולים כלליים. הממצאים העלו, כי %37 מהשירותים הפסיכיאטריים לזקנים סופקו באמצעות מודל כוללני liaisonpsychiatric של ייעוץפסיכיאטרי והיתרהשתמשו בשירותיםפסיכיאטרייםמקשרים ( ). הפסיכיאטרים שטיפלו לפי המודל הכוללני היו איטיים יותר בהיענות לפניות של services הזקנים, %98 מהם לא היו מרוצים מהשירות שהם העניקו במחלקות בבתי החולים ורק %11 מהם ציינו שהם מעדיפים את המודל הכוללני. מסקנת המחקר הייתה, שפסיכיאטרים המטפלים בזקנים אינם מרוצים ממודל הייעוץ הריאקטיבי הקיים והיו מעדיפים את המודל השני, שהוא פרואקטיבי, אך בשל מכשולים הקשורים להסדרים ניהוליים נפרדים של הטיפול הפיזי והטיפול הפסיכיאטרי היה קושי בפיתוחו. מספר מחקרים בדקו סוגיה זו של התמחות מול כוללנות בהקשר לשירותים סוציאליים Challis , Darton , Hughes et al לזקנים. למשל, החוקרים קאליס, דארטון, הוגס ואח' (,. 1002) בדקו באנגליה הסדריםשל ניהול טיפול בכלל האוכלוסייה לעומת ניהול טיפול בזקנים במחלקות לשירותים חברתיים. נמצא, כי כמעט בכל המחלקות (%79) המטרה שהוגדרה הייתה לספק טיפול קהילתי כחלופה לסידור מוסדי, אולם רק ל-%5 מזקנים אלה היה שירות מתמחה לניהול הטיפול, המתמקד בזקנים בסיכון גבוה. החוקרים סבורים, כי קשר הדוק יותר בין ניהול טיפול בבית עם טיפול רפואי שניוני, כמו רפואה גריאטרית, עשוי להיות אפקטיבי יותר בטיפול בית מאשר קשר עם שירותי בריאות ראשוניים, בעיקר כשמדובר Fuller & Tulle - Winton בקשישים המרותקים לבתיהם. מחקר נוסף שנערך באנגליה (, 6991) בדק שתי קבוצות של צוותים - כאלה שטיפלו רק בזקנים (מתמחה) וכאלה שטיפלו גם בזקנים (כוללני). הצוות המתמחה גילה יותר בעיות אצל הזקנים בשלב ביצוע ההערכה, התייחס יותר לצרכים של המטפלים העיקריים של הזקנים וגם ביצע יותר פעילויות לגבי כל מקרה, לעומת הצוות הכוללני. עם זאת, לא היו הבדלים בתוצאות ההתערבויות בין שתי הקבוצות. החוקרים מציעים, כי שירותים מתמחים יעסקו בעיקר בהערכה, באבחון ובתכנון הטיפול ואילו העובדים הכוללניים יעסקו בעיקר בביצוע תכניות הטיפול. מכך ניתן גם להסיק על חשיבות ההערכה הגריאטרית הכוללנית על הטיפול הרפואי בבית, בעוד שהטיפול עצמו יכול להינתן על ידי צוות המרפאה הראשונית על בסיס ההערכה שבוצעה. כלומר, ניתן גם לשלב בין שני המודלים העיקריים. מחקר שנערך בארץ (בנטור ורזניצקי, 2002) בחן את מאפייני היחידות לטיפול בית בקופות החולים השונות. נמצא, כי על אף שכל הקופות הפעילו יחידות לטיפול בית, הן היו שונות בנהלים שלהן, במבנה הארגוני, בדפוסי העסקת רופאים וצוות רפואי אחר, ובתפיסת העולם של המנהלים בקופות. נמצאו שני דפוסים עיקריים של שירותים לטיפול בית: הדפוס